הבעיה הכי גדולה עם הקורונה
הבעיה הכי גדולה עם הקורונה
יש לנו שידור מעניין היום. כמו שאתם כבר יודעים, אני אוהב להשתמש בספרים שקראתי, סרטים או סדרות שצפיתי בהם, ומחפש את הנקודה שהשתניתי בה כדי לשתף אתכם. לפעמים הנקודה הקטנה הזו שווה המון, זה כמו למצוא מחט בערימת שחת.
אני ממש מחפש את הנקודה הזו שעוזרת לי לצמוח, אחרת ארגיש שבזבזתי את הזמן ולא השקעתי אותו, ואני לא אוהב לבזבז את הזמן שלי.
אז מה הבעיה הכי גדולה עם הקורונה? ואני לא מסתכל כרגע על האינדיבידואל שנפגע בבריאות שלו או בפרנסה שלו, אלא על כולנו כקולקטיב.
בספר שאני קורא עכשיו יש פרק שלם שעוסק באושר. יש בו נקודה מאוד מעניינת וחשובה שמדברת על כך שאושר אינו נובע מעושר.
לדעתי זה נכון אבל באופן חלקי.
אני חושב שכסף והצלחה פיננסית כן תורמים לאושר. זה לא אומר שצריך להיות מולטי מיליונר או מיליארדר בהכרח, כדי להשיג את המטרות הפיננסיות שלנו, מספיק להיות מה שנקרא “מסודר”.
בקורסים אני מלמד את ההבדל בין עצמאות פיננסית, ביטחון פיננסי וחופש פיננסי. מספיק שנהיה בביטחון פיננסי/כלכלי (בעלי הכנסה פסיבית שהיא פי 2 מגובה ההוצאות החודשיות שלנו), ושוב, זה לא אומר בהכרח לגור בוילה הכי מפוארת, לנסוע על רכבי פאר, או לנסוע כל שנה לשלושה חודשים מסביב לעולם. זה להיות במקום שבו אם אנחנו רוצים לקנות משהו בגבולות הסביר, אנחנו יכולים לעשות את זה בלי שנצטרך לחסוך במשך שנה שלמה עבור זה.
יש המון השלכות לנושא הזה, כי כסף, כאמור, קונה מוצרים ושירותים אבל גם מאפשר לנו חוויות בלתי נשכחות.
במחקרים שעשו בארה”ב, שאלו אנשים על סף מוות, מה יותר חשוב- חוויות או חומר? מה הזכרונות שלהם? מה מעסיק אותם בימיהם האחרונים? התשובה היתה כמעט גורפת- חוויות או זכרונות טובים.
זה מעניין, כי לרוב האנשים יש נטייה לקחת את החוויות והזכרונות ולייפות אותם. ככל שהזמן עובר מהחוויה עצמה, יש לנו נטייה לעשות לה אידיאליזציה, ולהפוך אותה ליותר טובה ממה שהיתה באמת. כך שאנחנו מבינים שהנטייה הטבעית שלנו היא להיות רודפי חוויות ולא רודפי חומר.
חשוב לי לציין שאין פה שום סתירה. אין שום בעיה להשתמש בחומר כדי לייצר חוויות או לקנות חוויות. לקחת פסק זמן מהחיים כדי לטוס עם המשפחה לחופשה באורלנדו, בדיסני וורלד כדי לייצר חוויה מדהימה זה בדיוק זה- להשתמש בכסף (חומר) כדי ליצור חוויות.
אני רודף חוויות מושבע! זו הסיבה שבדרך כלל אני נוסע לחו”ל 6,7 פעמים ולפעמים גם 10 פעמים בשנה. זה לא כדי לסמן וי על עוד מדינה שהגעתי אליה, אלא עבור החוויה עצמה.
הבעיה הכי גדולה כרגע עם הקורונה היא שאנחנו מנועים מלייצר את החוויות האלה. אין לנו את האפשרות לצאת לנופשים בחו”ל, להיפגש עם משפחה וחברים, לנסוע לחופשות. הסגר הזה מונע מאיתנו לייצר חוויות אישיות וחברתיות חדשות.
והתקופה הזו, ששמים לנו מכסה על כמות החוויות שאנחנו יכולים ליצור, גורמת לעלייה מטורפת של רכישות אונליין ובכלל. אנשים מבזבזים כסף על כל מיני דברים (שהם לא באמת צריכים) כי הם חייבים להחליף את כמות החוויות שהיו רוצים לחוות במשהו אחר.
הנקודה הזו חשובה מאוד, במיוחד פה בקבוצת “משגשגים” והיא לראות איך אנחנו יכולים עדיין ליצור חוויות חדשות מבלי לבזבז את הכסף שלנו על שטויות. התחושה הזו של האושר כשאנחנו קונים משהו, היא רגש רגעי והוא חולף ממש מהר, הרבה יותר מכל חוויה רגשית אחרת.
כעת כשאנחנו מעלים את זה לרמת מודעות גבוהה יותר, הרבה יותר קל לנו ליצור משהו שונה. לצאת מהקופסה וליצור חוויות או פעילות שנוכל לזכור לאורך זמן. וזה אפשרי! זה הזמן ליצור את החוויות שנזכור כשנסתכל אחורה על התקופה הזו.
אם נעשה זאת, בסופו של דבר כשנסתכל אחורה על כל תקופת הקורונה, נעשה לה אידיאליזציה ונזכור אותה כתקופה מאוד חיובית. תקופה שניצלנו אותה כדי ליצור המון חוויות (קטנות או גדולות) אשר מעלות רגש עוצמתי מספיק כדי לזכור אותה לטובה.
אז היום הצגתי בפניכם גם את הבעיה וגם את הפתרון. בתחילת הדרך בקבוצה שלנו מיקדתי אתכם בשגשוג למרות המצב, ובפעולות שלינו לבצע כדי להתקדם, והיום רציתי לשים דגש על נושא החוויות שאולי התעלמנו ממנו קצת.
אני מזמין אתכם לשים גם על זה פוקוס. ליצור חוויות תוך כדי התקופה המאתגרת הזו. לא חסרות דרכים לעשות את זה. תהיו יצירתיים, כך נצליח לזכור את התקופה הזו כתקופה שקידמה אותנו.
עוז קורן מדבר על הבעיה הכי גדולה עם הקורונה
מתוך לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק ששודר בתאריך 30.09.2020