פרדיגמות – חלק 2

פרדיגמות – חלק 2

אתמול התחלנו לדבר על פרדיגמות: סט האמונות שאנחנו תופסים כאמת שלנו.
דיברתי איתכם על איך ומתי הן מתגבשות אצלנו עד שהן הופכות להיות אמת.

היום אני רוצה לדבר על איך משנים את הפרדיגמות.
כיוון שהן אמת סובייקטיבית ולא האמת האובייקטיבית האבסולוטית, הן ניתנות לשינוי.

אתמול אמרתי שיש 3 אפשרויות לשנות פרדיגמות.

  1. מאורע רגשי מאוד עוצמתי. 

מאורע שגורם לשינוי פרדיגמה מהר מאוד.
זה יכול להיות שינוי דרסטי מאוד בחיים כמו: מעבר דירה,
מוות של אדם קרוב, חתונה, לידת ילדים, ואף אירוע בריאותי חריג שקורה לנו או לאדם קרוב אלינו.
מה שקורה בתרחיש כזה, עוצמת הרגש יכולה לגרום לנו לקבל החלטה,
שהופכת את נקודת המבט שלנו על נושא מסויים ב-180 מעלות, ממש ברגע אחד!

מקבלים טראומה רגשית (חיובית או שלילית) וזה יכול להשפיע עלינו מיידית.
מאותו הרגע ואילך אנחנו משנים את ההתנהגות שלנו. 

אתן לכם דוגמה: כשהייתי ילד (בגיל 12, 13) אבא שלי קיבל התקף לב.
אני זוכר שהמאורע הזה יצר אצלי שינוי פרדיגמה בנוגע לתזונה ובריאות.
במהלך רוב חייו עד לאותה נקודה, התזונה של אבא שלי היתה גרועה מאוד,
הוא אכל הרבה ולא עשה פעילות גופנית.

למרות שהייתי ילד פעיל ובכושר גם לפני כן, כשביקרתי אותו בבית החולים,
המקרה הזה גרם לי לחשוב: “אני לא רוצה להיות במקום הזה”,
וכך, מגיל מאוד צעיר עסקתי באופן מאוד מודע בכושר וספורט, משהו שלא הפסקתי עד היום.
פיתחתי מודעות לאוכל ותזונה בריאה.
הטראומה הזו שנוצרה כשראיתי אותו, היוותה את הטריגר ששינה לי את נקודת המבט לחלוטין.
לפני כן לא היו לי שום פרדיגמות על אוכל.

הנה עוד דוגמה: ההחלטה שקיבלתי לקראת הלידה של בני אופק.
כילד, גדלתי בבית עם אמא גננת, ואבא מורה + (הוא תמיד עבד ב 2-3 עבודות).
כשהייתי קטן, לא ראיתי את אבא שלי הרבה בבית.

כשגדלתי, קיבלתי החלטה בתור הורה לעתיד, שכשהילדים שלי ייוולדו
אני אהיה הורה מאוד מעורב, ואחווה את השלבים ההתפתחותיים של ילדיי.
וכך, באוגוסט 2008, כחודש לפני שאופק נולד, עזבתי את העבודה שלי כשכיר ולא הסתכלתי אחורה מאז.
אני אמנם עובד ועושה דברים, אך בקונסטלציה אחרת לחלוטין, אין יותר 09:00-17:00.

  1. מאורע שמוכיח לנו חד משמעית שאנחנו טועים.

נתתי אתמול דוגמה של תאונה. תזכורת קצרה: תאונה בין שני נהגים, כל אחד מהם חושב שהשני אשם בתאונה.
כשגורם שלישי מגיע עם צילום של התקרית, שם רואים מי האשם מעבר לכל ספק.
במקרה כזה, מישהו מגיע, ומוכיח לנו שאנחנו טועים. אנחנו יכולים ממש לראות את זה בעיניים.
שימו לב לתעשיית הקולנוע. יש המון סרטי קולנוע שזה בדיוק הנושא שלהם.
בלי קשר לעלילה עצמה, הנושא הוא בעצם להציג שתי פרספקטיבות.
זאת כדי להראות שתמיד יש שתי זוויות לכל סיטואציה,
ומה שבאמת קרה הוא לאו דווקא מה שאנחנו רואים בהתחלה כשנותנים לנו רק חלק מהתמונה…
ברגעים כאלה אפשר לראות ממש איך האגו שלנו נמס, הוכיחו לנו חד משמעית שטעינו. 

דוגמה נוספת: לאחר כמה שנים של חיים ולימודים בארה”ב, חזרתי ארצה, והיתה לי חברה בשם נעמי.
במהלך השנים שחייתי בארה”ב, ראיתי שכמעט אף אחד לא תלה כביסה. (אגב, זו גם פרדיגמה).
מה שנפוץ שם זה להעביר את הכביסה מהמכונה מיד למייבש ואז לקפל.
חשוב לי לציין שגם לפני שחייתי שם לא התעסקתי יותר מדי עם כביסות.
הייתי עוזר לאמא שלי לעיתים נדירות, כך שלא היתה לי יותר מדי הכנה לעניין הזה. 

פעם אחת, נעמי עשתה כביסה ובאתי לעזור לה לתלות.
איך תליתי? לקחתי חולצה, הנחתי את אמצע החולצה על החבל ושמתי אטבים.
היא הסתכלה עלי ושאלה אותי- ״למה אתה תולה ככה? צריך לתלות אחרת.
כשאתה תולה ככה כשהחולצה תתייבש יהיה עליה פס באמצע,
וגם יהיו עליה הסימנים של האטבים באמצע.״ 

עד לאותו רגע, מעולם לא חשבתי על הסימנים שהחבל או האטבים משאירים על החולצה! 

היא הראתה לי איך לתלות את החולצה מהקצוות ולמקם את האטבים בצדדים.
כשראיתי אותה, זה היה מאוד הגיוני בעיניי ומאותו רגע והלאה אני לא תולה באותו האופן. 

מקווה שאתם מבינים איך דברים משתנים בין רגע כשהם מתיישבים עם ההיגיון שלנו.
ועוד דוגמה: טלי היתה מניחה סכינים במדיח עם השפיץ למעלה.
כשראיתי את זה, אמרתי לה שעדיף להניח אותם עם השפיץ למטה כיוון שזה מסוכן
ואנחנו עלולים להיחתך כשנפנה אותם מהמדיח.
היא שינתה את זה מיד והיום גם הילדים שלנו יודעים איך להכניס סכינים למדיח.

כשאנחנו רואים שיש דרך יותר אפקטיבית לעשות משהו, וזה מסתדר לנו עם ההיגיון,
אנחנו נשנה מיידית את הפרדיגמה שלנו לגבי אותו הנושא, ונפעל אחרת.

  1. הדרך השלישית לשינוי פרדיגמה היא: קבלת החלטה ושינוי הדרגתי. אני קורא לזה Baby Steps.

זה קורה כשאנחנו מתבוננים על מי שאנחנו, מה אנחנו אומרים ועושים,
מהי דרך הפעולה או התפיסה שלנו לגבי נושא כלשהו, ואנחנו רואים שהדפוס הזה לא מקדם אותנו.
במקרה כזה אנחנו בוחרים לשנות אותו. 

ואיך זה נעשה? אנחנו מסתכלים מסביב ורואים שאנשים פועלים אחרת מאיתנו, חיים אחרת,
מתנהלים ומדברים אחרת ואז מתקבלת ההחלטה לעשות שינוי בתוכנו.
היא נובעת מכך שהדפוס פעולה (או התוצאה) שלנו לא מוצא חן בעינינו.

עם זאת, גם כשכבר קיבלנו את ההחלטה, השינוי הזה מתרחש באופן הדרגתי.
זו יכולה להיות החלטה לאמץ אורח חיים בריא יותר, להיכנס לכושר, או להתחיל לרוץ.
אז אנחנו יכולים להתחיל מריצה אחת פעם ב..
או להתחיל לרוץ למרחק של חצי קילומטר, אפשר גם להתחיל להרים משקולות בבית,
וקיימות עוד אלפי אפשרויות. הדגש כאן הוא על ההדרגתיות.

אני מזכיר לכם שאותו הדפוס ההתנהגותי שאנחנו רוצים לשנות ולייצר במקומו דפוס חדש,
הוא רק אמונה שאנחנו תופסים כאמת, אך על פיה אנחנו חושבים, מדברים ופועלים באופן אוטומטי.
אז כשאנחנו רוצים ליצור לעצמנו הרגל חדש, אנחנו עובדים קודם כל על שינוי הדפוס הישן ורק אז מתחילים לבנות דפוס חדש. 

זה אפשרי ואולי אף קל יותר להתחיל את השינוי בצעדים קטנים.
רוב האנשים, אגב, מצליחים לעשות שינוי אמיתי כשהוא קורה בהדרגתיות.

ניקח לדוגמה את עולם הדיאטה. כמה אנשים שאתם מכירים אמרו לכם פעם: אני הולך לשנות את התזונה!
אני הולך  לעשות דיאטה! כשזה מגיע מחמת משקלם?
הדוגמה הזו עובדת יותר טוב באנגלית, מכיוון שהביטוי הוא To lose weight, והתרגום המילולי הוא לאבד משקל.
תחשבו על זה רגע. מה אנחנו עושים כשאנחנו מאבדים משהו?
לצורך המחשה, כשאנחנו מאבדים את המפתחות, אנחנו מיד מחפשים ורוצים למצוא אותם ולקבל אותם בחזרה, נכון? 

כך גם עם הקילוגרמים ש”איבדנו”.
אנחנו כמעט תמיד נחזיר אותם כיוון שהפרדיגמה עצמה לא השתנתה.
כשבתוך הראש, אנחנו עדיין אנשים שמנים, הפרדיגמה תמצא את המשקל בחזרה אפילו יותר מהר ממה שלקח לנו לאבד אותו.

מצד שני, כשאנחנו עושים את השינוי הזה בהדרגה ובונים תכנית אמיתית לשחרור משקל (לעומת איבוד משקל),
והיא מלווה בעבודה מנטלית מאוד עמוקה של מי אני? מהיכן נובעת הפרדיגמה של “אני שמן”?
מאיפה זה התחיל? מה הוביל לזה? מה הטריגרים? למה אני אוכל לא בריא? למה אני אוכל יותר מדי? 

הרי כל אדם במשקל יתר יודע שהוא אוכל לא נכון, ועדיין ממשיך לעשות את זה.
זה קורה כי יש שם אוטומאטים. יש שם דפוסי חשיבה, דיבור והתנהגות שאותם צריך לשנות. 

אז כשאנחנו בונים תכנית עבודה שמתחילה משחרור האמונות שלנו,
ורק אז בונים תכנית התנהגות שמתעסקת באכילה נכונה, (כזו שכוללת כמויות ואיכות של התזונה שלנו),
השינוי יתחיל ונצליח ליצור לעצמנו פרדיגמה חדשה שתעזור לנו לשחרר את המשקל ושהוא לא יחזור יותר. 

כמובן שגם זו רק דוגמה וזה עובד בכל תחום שתרצו: עישון, בריאות, מערכות יחסים, עבודה, כסף, והרשימה עוד ארוכה.
ברגע שאנחנו מזהים מה תוקע אותנו ולא מקדם אותנו, זה באחריותנו ליצור את השינוי.

סיימנו את החלק השני בנושא הפרדיגמות.

את הנושא נמשיך מחר, כשאסביר איך לקבע פרדיגמות חדשות, לאחר שבחרנו לעשות זאת.

עוז קורן שינוי פרדיגמה

מתוך לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק ששודר בתאריך 15.10.2020

תגובות פייסבוק

הגב

*