עוז קורן על קבלת החלטות
עוז קורן על קבלת החלטות
קבלת החלטות– קל או קשה?
אתמול דיברנו על זה שהצלחה היא לא עניין של מזל.
מזל זה עניין של אישיות, שנגזרת בחלקה מהפרדיגמה:
האם אני מגדיר את עצמי בתור בר-מזל או חסר-מזל? איך אני רואה את עצמי?
אתן לכם טיפ קטן שיכול לעזור לכם לאתר את הפרדיגמה שלכם:
כמה פעמים ביום (או בכלל) אתם אומרים את המשפט “למה זה תמיד קורה לי?”
כמה אתם חוזרים עליו? לעומת זאת, האם יוצא לכם או לאנשים סביבכם להגיד “איזה מזליסט!” או איזה פוקסיונר!”?
אלה אמנם משפטים שונים, אך הם נוגעים באותו המקום ושולטים בפרדיגמה שלנו.
ההשלכה הישירה של זה, היא בסופו של דבר איך אנחנו תופסים אירועים שקורים לנו בחיים, כאשר המזל הוא לא האירוע עצמו אלא האופן שבו אנחנו מגיבים אליו.
אירועים חיוביים ושליליים קורים לכולם. ההבדל הוא ש”ברי-מזל” רואים את הסיטואציה כחיובית ומוצאים את חצי הכוס המלאה.
הנושא שלנו היום הוא קבלת החלטות. הנושא הזה מתקשר לפרדיגמות (גם, אך לא רק בהקשר של מזל).
כשאתם מדברים על קבלת החלטה, האם אתם מגדירים את עצמכם כשמרנים? ומה ההיפך משמרנים?
בהקשר הפוליטי ההיפך משמרנים- קונסרבטיביים הוא ליברלים.
ברמה העסקית, ההיפך משמרנים הוא נוטלי סיכונים או פרוגרסיביים (מתקדמים), ויש הבדל משמעותי בין המילים.
אז מי אתם? גם זו פרדיגמה. איך אנחנו תופסים את עצמנו.
אם אני מגדיר את עצמי כשמרן בדעות ובאופי, זה אומר שקבלת החלטה יכולה להיות מאוד קשה או מאוד קלה עבורי, תלוי בנושא.
אם ההחלטה היא בין לקחת סיכון לבין להישאר במקום הנוח והמוכר שלי, יהיה לי הרבה יותר קל להחליט להישאר במקום ולא לקחת סיכון מיותר.
לעומת זאת, אם אני ליברלי או פרוגרסיבי בדעותיי, וקבלת ההחלטה היא לקחת סיכון או להתקדם, ההחלטה תהיה קלה ללכת לכיוון הזה.
אני רוצה לתת לכם שתי דוגמאות בנושא קבלת החלטות כדי להרחיב ולחדד אותו.
כבר מספר שבועות אני מתלבט (פעמיים בשבוע כשאני רץ) בנושא נעלי הריצה שלי.
אתן לכם רקע: במהלך לפחות 6-7 שנים האחרונות אני רץ עם Sauconi (מותג מוכר בנעלי ריצה). לפני סאקוני רצתי עם ניו באלאנס.
לניו באלאנס היה דגם שהיה כל כך טוב ונוח לי, שרכשתי את אותו הדגם 3 פעמים!!
הייתי מסיים ריצה ללא כאבי רגליים, ברכיים או גב והרגשתי נפלא.
באיזשהו שלב הפסיקו לייצר את הדגם הזה ולא ניתן היה למצוא אותו באף מקום.
אחי המליץ לי על סאקוני, עשיתי בדיקה על פי הקריטריונים שחיפשתי, והזמנתי נעליים חדשות.
החלטתי להסתכן ולקנות את הדגם הזה, להתחיל לרוץ ולבדוק אותו. ההשקעה לא היתה כל כך גבוהה, בין 350-400 ₪.
הדגם הראשון שהזמנתי היה מאוד נוח וקל (מבחינת המשקל), רצתי מצויין וללא כאבים והחלטתי להתקדם עם הדגם הזה.
נעלי ריצה מחזיקות בדרך כלל חצי שנה עבורי, או אפילו שנה אם אני לא רץ הרבה.
כשהתקרבתי לרמת השחיקה של הזוג הזה, כבר חשבתי על הזמנה של הזוג הבא. הזמנתי שוב את אותו הדגם והיה מצויין.
עם זאת, כמו שאתם יודעים, חברות מתקדמות ומוציאות כל הזמן דגמים חדשים.
עם הזמן, ככל שיש יותר דגמים חדשים על המדפים, הדגמים הישנים נעלמים ואי אפשר למצוא אותם.
אחרי שנה וחצי- שנתיים, הדגמים החדשים של סאקוני כבר לא עבדו עבורי, הם פשוט לא היו כל כך טובים עבורי.
התחלתי להרגיש כאבים ברגליים ובגב, והיה לי ממש קשה למצוא דגם טוב.
לפני כ-4 שנים הייתי צריך שוב להחליף זוג, ומצאתי את עצמי רוכש בארה”ב כמה זוגות נעליים ממותגים שונים (אדידס, אסיקס ועוד 2 דגמים של סאקוני)
ובסוף לא רצתי עם אף אחד מהזוגות האלה, אלא עם זוג שהזמנתי באינטרנט מדגם יותר ישן של סאקוני.
יוצא לי לנעול כל אחד מהזוגות האלה אולי אחת לשלושה חודשים – ולא לריצה.
מאז אני מזמין כל חצי שנה נעלי ריצה של סאקוני ומתפלל שזה יעבוד ויתאים לי. אני עושה מחקר, בודק את הנתונים שלהם וקורא ביקורות.
למרות שבמקרה הזה ביקורות הן פחות רלוונטיות, כי זה סובייקטיבי מאוד.
תוך כדי שהסתכלתי על מספרי הקורונה הבוקר, קפצה לי מודעה של ניו באלאנס, ונזכרתי בזוג הנעליים שרצתי איתן לפני כמעט עשר שנים.
חשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לבחון מחדש את הדגמים, והחלטתי שכשיהיו לי 20 דקות פנויות אכנס לקרוא קצת על הדגמים שלהם.
אולי אפילו אזמין זוג, הרי הניו באלאנס התאימו לי בעבר. זו קבלת החלטה של סכום לא גדול, לכל היותר 400 ₪.
זה נושא אחד של קבלת החלטות ואני בטוח שלכל אחד מכם יש נושאים שלגביהם אתם יכולים להחליט מהר ובקלות.
ההחלטה הזו היתה קלה, למרות שיהיו לה השלכות עבורי למשך לפחות חצי שנה.
לכן, את ההזמנה אני אבצע עכשיו כשעוד יש לי לפחות שלושה חודשים עם הנעליים הנוכחיות,
זה יתן לי את האפשרות לבחון אותן, ואם הן לא יתאימו, עדיין יהיה לי מספיק זמן לקחת החלטה אחרת מבלי שזה יפגע בהרגלי הריצה שלי.
אני אישית לא צריך יותר מ 2-3 ריצות כדי לדעת אם הן טובות לי או לא.
אני רוצה לתת לכם דוגמה נוספת ברמה העסקית:
בהשקה האחרונה של תכנית ה”משקיע” הכנסנו אלמנט שלא היה קיים בהשקות קודמות.
מחזור 7 יצא לאור לפני כחודש, ותוך כדי ההשקה הכנסתי אלמנט של ווטסאפ כחלק מתהליך השיווק.
שילמתי לספק חיצוני כ-7,000 ₪, הוא יצר עבורי את המנגנון והוא עבד במהלך ההשקה.
רוב הזמן האלמנט הזה עבר מצויין ושמחנו שהוספנו אותו באופן כללי.
אנחנו לא ממש יודעים לאמוד נקודתית עד כמה זה השתלם לנו, אבל זה בהחלט תרם להשקה והרגשנו שהחלטנו נכון כשלקחנו את הסיכון הזה.
בהתאם לכך, החלטנו להוסיף את האלמנט הזה גם למנגנונים אחרים בעסק שלנו.
כשלקחנו את הסיכון הזה, חשבנו לנסות אותו פעם אחת. מה שלא לקחנו בחשבון, זה שבכל פעם שנרצה להוסיף אותו אנחנו נצטרך לשלם כמה אלפי שקלים לאותו הספק.
עכשיו ההחלטה היא שונה. האם נשלם כל פעם כ-7,000 ₪? כל חצי שנה או בכל השקה?
או האם אנחנו בודקים אלטרנטיבות? אפשר לבחון ספק אחר שיתן לנו את אותו השירות במחיר זול יותר,
או לבחון האם יש מערכת שניתן לרכוש או להשתמש בה והיא תאפשר לנו לעשות את אותו הדבר לבד. (לנו הכוונה לי. כי אני אחראי על הטכנולוגיה ובניית המערכות שלנו.)
כחלק מתהליך קבלת ההחלטה הזו, ומכיוון שיש לכך משמעות כלכלית (במצטבר התהליך הזה יכול לחסוך לנו עשרות אלפי שקלים),
מצאנו שיש כרגע מערכת שמאפשרת לכאורה לעשות את אותם הדברים ולקבל את אותן התוצאות.
היא עולה 4000 ₪ כאשר התשלום הוא חד פעמי ואני יכול להשתמש בה תמיד.
יש עוד מערכות שהתשלום עליהן הוא חד פעמי, ובנוסף יש תשלום חודשי, שנע בין 80$-200$ תלוי ברמת השימוש.
איך מחליטים? אם נסתכל על הפן כלכלי, עלות המערכת עם התשלום החודשי תצטבר לכ- 4,000 ₪ בשנה,
כאשר מנגד יש מערכת שתעלה לי 4,000 ₪ חד פעמי.
אז נבדוק מה נותנת כל מערכת? אם המערכת עם התשלום החודשי תהפוך את החיים שלי ליותר קלים, נוחים ופשוטים יכול להיות ששווה לי לקחת אותה ולשלם 4,000 ₪ כל שנה.
זה עדיין משתלם יותר מלשלם 12,000-14,000 ₪ בשנה לאותו הספק.
בנוסף, מסתבר שלשתי המערכות יש תקופת “לימוד והטמעה” או “בניה”. כיוון שצריך לבנות את הכל מ-0.
משמע, אני צריך ללמוד איך לבנות את כל המנגנון הזה מההתחלה. איך לתכנת את הבוט מהתחלה.
תבינו, בעולם הטכנולוגיה קיימות מערכות כמו- מערכת דיוור, מערכות SMS ומערכות לבניית עמודים ואתרים.
אלה מערכות סגורות שמאפשרות לנו לעשות את כל מה שאנחנו צריכים. אין תכנות, אין בניה ואין זמן התעסקות- What you see is what you get.
מצד שני יש מערכות לבניית אתרים ב- WordPress או HTML, שהן קצת יותר מורכבות.
פה מדובר בפלטפורמה קיימת שעל גביה אנחנו יכולים לבנות את מה שאנחנו רוצים.
כמובן שיש מאפיינים שונים בין פלטפורמה לפלטפורמה ועל פיהם אנחנו יכולים לקבל את ההחלטה שלנו.
במקרה שלי, המערכת הזו היא לא רק פלטפורמה, ואני צריך להשקיע זמן כדי ללמוד לתכנת אותה מא’ עד ת’.
יש זמן לימוד, צריך להתקין את התוכנה ועוד אלמנטים נוספים (שאגב, גיליתי שאני לא יכול להתקין על המקינטוש שלי וחייב לעבוד עם PC, וזה כבר מהתחלה אכזב אותי).
השלב השני זהו שלב הלימוד וההטמעה. בקריירה שלי היום, אני נמצא במקום שאני לא נוטה ללמוד דברים טכניים כאלה לבד כי כבר פחות בא לי.
אין לי זמן וסבלנות לזה, ומבחינת עלות-תועלת זה בדרך כלל לא משתלם. אני מעדיף לדוגמה, לקחת ספק חיצוני שיריץ לי קמפיינים בפייסבוק ולא לעשות את זה בעצמי,
אני מתעסק בעיקר בניהול של הדברים.
התלבטנו קשות במשך שעות מה כדאי לעשות. בסופו של דבר, לשמחתי, הספק נתן לי אפשרות להשכיר את המערכת לשבוע ולבחון אותה.
העיקר כאן הוא לא העלות שלה, אלא כמות הזמן שאני אצטרך להשקיע בה. לא אגזים אם אומר לכם שאצטרך להשקיע עשרות שעות, רק כדי לדעת אם היא בכלל מספקת את הסחורה.
למיטב הבנתי מהספק התשובה היא כן. אז כבר אתמול ישבתי 3-4 שעות וצפיתי בסרטוני הדרכה.
אני מגדיר את עצמי כאדם עם זיקה טכנולוגית, סבלנות ויכולת לימוד עצמית גבוהה ביחס לממוצע.
ועם זאת, אני חייב לציין שוב שזה ממש לא כיף עבורי! אני לא אוהב את זה ולא נהנה מזה, אבל אעשה זאת כי צריך.
נחזור לקבלת ההחלטות. החלטה לא מסתכמת רק בכסף שעלינו להשקיע: עלות מול תועלת.
כי מבחינת עלות- תועלת ברור שעדיף לנו לקחת פלטפורמה ולנהל את הדברים, לעומת ספק חיצוני שלו נצטרך לשלם עוד ועוד במשך השנים.
ההתלבטות האמיתית היתה, האם כרגע הלימוד והבנייה העצמית שווה את זה? זה שווה את הזמן שעלי להשקיע בזה?
בסופו של דבר, החלטתי שזה כן שווה את הזמן שלי.
שווה לי להשקיע כמה עשרות שעות כדי ללמוד ולבנות את המערכת, כיוון שבטווח הרחוק אוכל ליישם אותה בכל העסקים שלי, ואז גם מבחינת עלות- תועלת, ההחלטה הזו בהחלט תצדיק את עצמה.
אחרי שאלמד את המערכת, אני אצטרך להשקיע 3-4 שעות בלבד כדי ליישם אותה בכל אחד מהעסקים שלי.
לפני כ- 6 שנים קיבלתי החלטה לבנות עמודים לבד ולא לקחת חברה שתבנה לי אותם.
במהלך השנים האחרונות בניתי 300-500 עמודים כאלו. תחשבו מה היה קורה אם הייתי צריך לשלם על כל עמוד בנפרד, כשחברות חיצוניות גובות 1,500-2,000 ₪ על כל עמוד.
אז קבלת החלטה לא מסתכמת רק בעלות מול תועלת, צריך להתחשב בעוד הרבה משתנים,
כמו: איזה סוג אדם אני? אני יכול לעשות את זה? זה שווה את הזמן שלי?
בשורה התחתונה, קבלת ההחלטה הכי קלה שיש היא להחליף בין שני דברים בלי שינויים דרמטיים.
כמו לרוץ עם סאקוני או עם ניו באלאנס?
קבלת החלטה קשה היא לעשות שינוי מהותי באספקט מסויים בחיים או בעסק שלנו.
ככל שהשינוי מהותי יותר, כך ההחלטה תהיה יותר קשה. קבלת החלטה לשמרנים היא מאוד קשה,
לעומת נוטלי סיכונים או פרוגרסיביים שעבורם היא מאוד קלה.
בכל מקרה, היא נגזרת של הפרדיגמה שלנו: מי אנחנו? שמרנים? מתקדמים? נוטלי סיכונים? נמנעים מסיכונים? אז מי אתם??
בהצלחה בקבלת ההחלטות שלכם.
מתוך לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק ששודר בתאריך 19.10.2020