המיליונר שבדלת ממול

המיליונר שבדלת ממול

היום אני רוצה לדבר איתכם על ספר שנקרא ״המיליונר שבדלת ממול״.
כתב אותו פרופ’ טום סטנלי מאוניברסיטת המדינה של ג’ורג’יה.
פרופ’ סטנלי בילה 30 שנה בחקר ההרגלים של העשירים בארה”ב, ובחן למעלה מ- 1000 מיליונרים. 

הספר יצא לאור בשנת 1996, במשך תקופה ארוכה הוא כיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
הוא משמש השראה לחוקרים, כותבים וסופרים בתחום חקר המיליונרים.
אני מכיר את הספר הזה וקראתי כבר כמה תקצירים שלו, אני מכיר גם כמה מהנקודות שהוא מדבר עליהן מתוך המחקרים שלי.

ואני רוצה להקריא לכם כמה פסקאות מתוך הספר של יעקב בורק “האם שימפנזים עדיין חושבים על פרישה”,
שם הוא תמצת באופן מאוד יפה את הספר ואת הנקודות העיקריות שלו. אני חושב שהמחקר שלו מאוד מעניין.

“השמות שבספר לא מוכרים. זכייה אקראית בלוטו או אקזיטים מתוקשרים של תקופת בועה כזאת או אחרת ימצאו תמיד את דרכם לעמודי החדשות,
אך הסיכוי האמיתי להשתתף בחגיגה הזאת קטן מאחד ל-4000”. 

זאת אומרת, הסיכוי שלנו להפוך למיליונרים עקב זכייה בלוטו או אקזיט, קטן מרבע אחוז, לעומת כל שאר המתעשרים.

״סטנלי לא עוסק באלה בספרו. הוא חוקר מיליונרים שהונם העצמי (נכסים בניכוי ההתחייבויות בגינם) גבוה ממיליון דולר, ונצבר, בדרך כלל, הרחק מאור הזרקורים.
שיעורם של בתי אב אלה בארה”ב הוא 5%, כלומר אחד לעשרים.
אלה לא מיליונרים מלידה. פחות מ-2% מהם ירשו את הונם, רובם ייצרו אותו בדור אחד. רובם לא הימרו כל חייהם ולו פעם אחת.
סטנלי מנסה להבין אם יש באורח חייהם או בחשיבתם כדי להסביר את ההבדל בין עושר פרי יד המקרה ועושר שהוא תולדה של מאפייני אישיות.
דמותו של המיליונר המתגבשת ממחקרו רחוקה מאוד מתדמיתם הנוצצת של אנשי עסקים המשקיעים חלק ניכר מהכנסתם בצריכה ראוותנית שנועדה לבסס את מעמדם החברתי.
המיליונרים שסטנלי חקר מעדיפים כמעט תמיד עצמאות כלכלית על פני מעמד חברתי.
עמוד השידרה הערכי של המיליונר שבדלת ממול בנוי לעמוד איתן נוכח לחציה של תרבות הצריכה המכשילה כה רבים מבעלי ההכנסה הגבוהה.״

שימו לב למה שהוא אומר. דיברנו עשרות פעמים על הרגלי הצריכה ותרבות הצריכה. אם אתם זוכרים בלייב של “חדש לא בהכרח אומר טוב יותר”
ונגענו בנושא בהרבה לייבים אחרים. הוא ממש מדגיש את הנושא הזה של תרבות הצריכה.

״המיליונר האמריקני הטיפוסי אינו קונה מכונית שעולה יותר מ-40 אלף דולר, אף על פי שהכנסתו השנתית היא 435 אלף דולר;
מיעוטם של בני קבוצתו נוהגים במכונית בת פחות משנה.
70% יעדיפו לחדש את סוליות נעליהם בטרם ירכשו נעליים חדשות, 71% מהם מכינים רשימת קניות לפני שהן יוצאים למרכול.
עם זאת, כקבוצה, הם משלמים את רוב מס ההכנסה במדינה.״

זאת אומרת, מעמד הביניים העליון הוא זה שנושא בנטל של מס ההכנסה.
חלקכם אולי יודעים שהאנשים העשירים באמת בארה”ב, כמעט ולא משלמים מס הכנסה, באופן חוקי לגמרי.
בארה”ב יש המון אפשרויות “להתחמק” מתשלום מס. בישראל הרבה יותר קשה לעשות את זה, אבל גם פה יש דרכים.
האנשים העשירים באמת מגינים על עצמם באמצעות מקלטי מס, מפלטי מס והגנות מס. ממש “מבנים” שמגנים עליהם מתשלום מס גבוה מאוד.
לכן, גם בישראל המעמסה של תשלומי המס ברובה נמצאת על כתפיו של מעמד הביניים.

״רובם חיים בבתים שנבנו לפני יותר מ-40 שנה. הסיכוי למצוא בכיסם כרטיס אשראי של רשת קמעונאית
שמוכרת בהנחה גדולה גבוה פי ארבעה מהסיכוי שיחזיקו כרטיס של רשת יוקרתית.
שני שלישים מהם עובדים 45-55 שעות בשבוע, משקיעים מדי שנה 20% מהכנסתם ורק לעיתים רחוקות מוכרים את המניות שרכשו.

המיליונר הטיפוסי הוא באמצע שנות החמישים לחייו ובדרך כלל עצמאי. עסקיו משעממים למדי: הוא קבלן ריתוך, מפעיל צי אמבולנסים פרטי, יבואן תבלינים, פרדסן או סוחר בולים.
95% מהם נשואים, הורים לשלושה ילדים בממוצע. הם נשואים לאותה אישה 28 שנים בממוצע. 

משיכה פיזית אינה זוכה אצלם לדירוג גבוה במניין הסיבות לבחירתו של בן הזוג: אינטיליגנציה, כנות ויכולת תמיכה הן שזוכות לניקוד גבוה.
רובם חושבים שנשותיהן שמרניות בענייני כסף אפילו יותר מהם.

יותר מ-90% מהם סיימו אוניברסיטה, בדרך כלל בציונים בינוניים.

רבים מעמיתיהם לכיתה, בעלי הציונים הגבוהים, נשארו באקדמיה כחלק מהתהליך החברתי של הברירה הטבעית. 31% מהם מקפידים לבקר בכנסיה מדי יום ראשון.״

הכוונה מאחורי “נשארו באקדמיה” היא שהם המשיכו והפכו למורים, מרצים, דוקטורים ופרופסורים, בתחום הלימוד או המחקר. 

״אם תשאלו אותם, הם ידרגו את “המזל” רק במקום ה-27 מתוך 30 גורמים שאפשרו את הצלחתם.
בראש הרשימה מדורגים הגינות ואתיקה עסקית, משמעת עצמית, כישורים חברתיים, בן זוג תומך ועבודה קשה.
הצטיינות בלימודים ויועצי השקעות נמצאים בתחתית הרשימה.״

אם אתם זוכרים, לפני יומיים דיברנו על הנושא: “האם הצלחה היא עניין של מזל” ומעניין לדעת שדווקא מיליונרים שחוו הצלחה מינורית בחיים ובעסקים,
אלה שעושים את ההון שלהם במו ידיהם כתוצאה מחיסכון ועומלים עבורו, פחות מאמינים במזל.
לעומתם, נראה כי המולטי-מיליונרים דווקא כן מאמינים במזל. הם מאמינים שהם ברי מזל, ובזכותו הם מתעשרים בקלות.

״יומן הפעילות החודשי שלהם מגלה כי המיליונרים מעדיפים לבלות עם ילדיהם ועם נכדיהם (93%), לבלות עם חברים (88%) ולבחון השקעות חדשות (80%).
47% מהם רצים וכשיעור הזה מתפללים, כנראה לא באותו זמן.

גם ניתוח שטחי של היומן החודשי מבליט את העובדה שרוב פגישותיהם של המיליונרים הן זולות. על פי סטנלי,
המיליונרים יודעים שהדברים הטובים בחיים אינם עולים או עולים מעט מאוד – מפגש עם חברים, צפייה בילדים בזמן פעילות ספורטיבית, ספר טוב או האזנה למוזיקה. 

ניתוח היומן שלהם במהלך שנה תמימה מגלה כי 85% נועצו עם יועץ המס שלהם לפחות פעם אחת.
81% הלכו למוזיאון, 30% יצאו לדיג, 17% צבעו בעצמם את גג ביתם, ורק 3% מהם הפליגו בספינת תענוגות.

סטנלי הצליח גם לעמוד על הקשר שבין מדינות המוצא לצבירת העושר.
שלא במפתיע, שיעור המתעשרים החדשים מבין המהגרים גבוה משיעורם בקרב מי שנולדו להורים אזרחי ארצות הברית.״

אלה פחות או יותר הנקודות שרציתי לדבר עליהן, אני אתן רק עוד פיסקה אחת:

״בצד המעשי, סטנלי מחלק את בעלי השכר הגבוה לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, משביחי עושר – אלה שהתנהגותם מבטיחה כי הונם העצמי יגדל עם הזמן;
והקבוצה השניה, מדללי עושר- אלה שהתנהגותם הצרכנית מכרסמת ביכולתם להשביח את הונם.

כיצד תדעו לסווג את עצמכם? המבחן פשוט: הכפילו את הכנסתכם הכוללת השנתית לפני מס בגילכם וחלקו בעשר.
תוצאת הנוסחה הפשוטה הזאת אמורה להגדיר את ההון העצמי (ללא ירושות ומתנות) הצפוי לרמת הכנסתכם וגילכם.
אם בפועל יש לכם פי שניים מכך, אתם משביחי הון. אם יש לכם חצי או פחות מתוצאות החישוב שערכתם,
אתם, כנראה, מדללי הון וכדאי שתשקלו מחדש את הרגלי הצריכה שלכם.

המסקנה העיקרית שניתן להקיש מתוך ים הנתונים שמביא ספרו של סטנלי הוא שסוד עושרם של המיליונרים שבדלת ממול הוא,
בראש ובראשונה, יכולתם לחיות מתחת לאמצעיהם. חלקם איך לומר זאת בעדינות, קצת קמצנים.
הם משקיעים זמן ואנרגיה בביסוס עצמאותם הכלכלית ומוותרים על צריכה ראוותנית ועל סמלי סטטוס מדללי עושר. 

סטנלי עצמו הציע ליותר מאלף המיליונרים שהשתתפו במחקר לתרום את הסכום הצנוע, שהוצע להם כפיצוי על זמנם ועל רצונם הטוב, לקרן הצדקה המועדפת עליהם.
רבים מהם לא היססו כלל לפני שענו לו: ” אנו קרן הצדקה המועדפת עלינו”. מעניין מה היה שומע אילו היה עורך את מחקרו בישראל.״

אז מה אנחנו מסיקים מהספר הזה? אלה נקודות מאוד מעניינות, והמסקנה המתבקשת היא שעל מנת להתעשר,
עלינו לחיות מתחת לאמצעים שלנו, לקחת חלק מהכסף שלנו לטובת השקעות והשבחת העושר וההון שלנו. 

הנושא הזה הולך יד ביד עם “הנוסחה“- קורס הדגל שלי. מי מכם שמכיר את הקורס או עבר אותו יכול להבין איך זה מתחבר.
מי שלא, ממליץ לכם להקליד “הנוסחה” בגוגל ואתם מוזמנים לקרוא ולעקוב אחר הדברים.

עוז קורן מדבר על המיליונר שבדלת ממול

מתוך לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק ששודר בתאריך 20.10.2020

תגובות פייסבוק