לפעמים קורים ניסים

לפעמים קורים ניסים

הבוקר נדבר על ניסים. מה זה נס? ואיך זה עובד?

כמו שאתם יודעים, פתחנו את מחזור 7 של ״תכנית המשקיע״. עד היום בכל מחזור היו בתכנית שישה שיעורים פרונטליים. השיעור הראשון, השיעור האחרון ועוד כמה באמצע. אנחנו לא ידענו איך נקיים את המפגש הפרונטלי הראשון במחזור הזה (בגלל הקורונה).

לשיעורים הפרונטליים יש משמעות מאוד גדולה. אנחנו פוגשים את המשתתפים באופן אישי, המשתתפים נפגשים אחד עם השני ומחליפים חוויות, יוצרים מערכות יחסים ביניהם וממש הופכים לקהילה. החיבור האישי הזה הוא מאוד חשוב. 

במהלך השבועות האחרונים התלבטנו ממש לגבי המפגש הראשון בתכנית. היה חשש מאוד גדול שלא נצליח לקיים אותו פרונטלית וניאלץ לקיים אותו בזום. התייעצנו עם כל הצוות והיו לנו המון דיונים בנושא הזה. מה יקרה? איך נעשה את זה? אם נגיד להם שיהיה מפגש פרונטלי וההנחיות ישתנו? כי ההנחיות, כמו שאתם יודעים משתנות כל יום. 

היה חוסר בהירות גם לגבי המקום שסגרנו טנטטיבית למועד המפגש, באיזה אולם להשתמש, הרי במפגש פרונטלי יש חשיבות לאנרגיות של המשתתפים, לא שמים 40 איש באולם שמתאים ל-200 כי אז האנרגיות מתפזרות. אנשים ניזונים מאנרגיות של אנשים אחרים, ואנחנו רוצים אותם קרובים- גם האחד לשני וגם אלינו.

לאחר התייעצויות שריינו את האולם הגדול ואז עלתה סוגיה טכנולוגית- איך זה יעבוד? 40 משתתפים אישרו הגעה, מצד שני יש לנו בין 10-15 אנשים שנמצאים במקומות מרוחקים בארץ, בבידוד ואפילו כמה בחו”ל. 

הגענו לאולם והתחלנו לסדר את מקומות הישיבה, עם הפרדה של שני כיסאות בין משתתף אחד לשני. אנשי המקום אמרו לנו שעל פי ההנחיות, המרחק בין המשתתפים צריך להיות ארבעה כיסאות. הסתכלנו אחד על השני והבנו שזה הולך להיות נורא ואיום, אבל זה מה שעשינו.

אז הגיע עוד אתגר- על פי התו הסגול אסור שתהיה עמדת רישום או כיבוד. גם אותו פתרנו. על כל כיסא ישיבה שסימנו, הנחנו טופס הצהרת בריאות, דף לבן חלק (עוד מעט תבינו למה), בקבוק מים אישי ועט. סוג של “ערכה” שהכנו להם.

בכניסה מדדנו להם חום כדי שיוכלו למלא את הצהרת הבריאות שלהם, ואת הדף הלבן הם היו צריכים לקפל לחצי, לכתוב בגדול את השם שלהם ולהניח אותו על המושב הריק שלידם. עם החלוקה, מקומות הישיבה הגיעו עד לשורה האחרונה, והבנו שאם אנשים נמצאים במרחק כל כך גדול מאיתנו, אנחנו לא נצליח לראות את מדבקות השמות שלהם. וזה עבד!

לקראת ההפסקה חילקנו את המשתתפים לקבוצות של ארבעה אנשים, גם אז הם ישבו במרחק אחד מהשני והיו עם מסכות. בנוסף לזה, כל המפגש הועבר בשידור חי בזום עבור אלה שלא יכלו להגיע פיזית.

המחשב ישב בקדמת הבמה, חן ואני ישבנו על כסאות גבוהים מול הבמה, והייתי עם מדונה (מיקרופון) כדי שהנוכחים ומשתתפי הזום יוכלו לשמוע אותי. כך שמשתתפי הזום ראו גם אותנו, גם את המסך הגדול שמאחורינו וגם את מסך המחשב שלי. אם זה לא מספיק, המפגש הועבר בלייב בקבוצת הפייסבוק הסודית של התכנית (יש אפשרות בזום להעביר את השידור ישירות לפייסבוק).

כל המפגש הזה עבד בצורה פנומנלית. זה היה ממש נס!

עוז קורן - תכנית המשקיע

עוז קורן – תכנית המשקיע – מחזור 7 עומד להתחיל

יכול להיות שכשאתם שומעים עכשיו את הסיפור, אתם לא מבינים מה בדיוק הנס. יכול להיות שאתם חושבים “למה שזה לא יעבוד בעצם?” 

תבינו, היו כל כך הרבה אתגרים- גם טכנולוגיים וגם פיזיים, והיו כל כך הרבה נקודות כשל בתהליך, שכל אחת מהן יכלה למנוע את המפגש הזה. אני אשתף אתכם שהיו לילות שלא הצלחתי להירדם כי חששתי ממה שיכול להשתבש. ובסוף זה עבד! 

אז למה השתמשתי במילה נס? כי אני מאמין שניסים קורים!

יש לי הרבה הוכחות לזה מהעבר, אולי חלקכם מכירים את סיפור הויזה שלי לאוסטרליה, כשקיבלתי ויזה ביום הטיסה שלי לשם. מכירים מישהו שזה קרה לו והוא לא דיפלומט? (אם תרצו, אעלה את הפוסט עם הסיפור המלא לקבוצה).

יש סיטואציות בחיים, שלאחר בחינת השתלשלות האירועים בדיעבד, הן פשוט נס! אין דרך אחרת להגדיר אותם. אני מדבר על דברים שלכאורה נתפסים כבלתי אפשריים או שלא יכולים להסתדר, ובסופו של דבר מסתדרים.

זה קורה בעקבות שני דברים מאוד קריטיים-

    1. הכנה ומוכנות. לעשות כל מה שצריך מהצד שלנו, ליצור את כל התשתית כדי שהנס הזה יקרה.
    2. אמונה מאוד חזקה שזה יצליח, שזה יעבוד. שהכל יסתדר למרות כל האתגרים והקושי, ויהיו אתגרים- אחרת זה לא יהיה נס. 

לדעתי, כל הניסים שאנשים מדברים עליהם בהיסטוריה, כל ההגדרות שקיימות למילה נס, מדברים בדיוק על מקרים כמו המפגש הפרונטלי של ״תכנית המשקיע״. 

האנשים מצידם עושים כל מה שהם יכולים, במקביל הם מגיעים עם אמונה שמה שצריך לקרות יקרה, ובסופו של דבר הכל מסתדר כמו שצריך. יש אינספור דוגמאות לניסים אישיים שקורים לאנשים. זו האמונה שלי, שבדיוק ככה זה עובד. 

לסיכום- נס להגדרתי הוא תשתית שפוגשת באמונה מאוד גדולה שנצליח.  

בנימה זו אאחל לכם המשך יום טוב, ותאמינו בניסים- הם קורים! תכינו את התשתית לשנה הזו, תאמינו בגדול וכך תצליחו לשגשג למרות הכל!

עוז קורן – לפעמים קורים ניסים

מתוך לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק ששודר בתאריך 19.09.2020

תגובות פייסבוק

הגב

*