עוז קורן שבת בבוקר

הרגלים של שבת בבוקר

הרגלים של שבת בבוקר

היום אני רוצה לדבר על הרגלים של שבת והרגלים בכלל.
כפי שאתם יודעים, אני בדרך כלל יוצא לריצת בוקר ביום שבת. 

מחודש מרץ, כשהתחלתי לעשות לייב יומי בקבוצה,
הריצה שלי קיבלה דחייה קלה ואני מתחיל לרוץ בשעה 11:00-11:30.

היום, עקב מזג האוויר שציינתי קודם, והחום שחזר באופן מסיבי אחרי שבוע של הפוגה קלה,
ואולי בשל העובדה שקמתי יחסית מוקדם ליום שבת, החלטתי לצאת לריצה מוקדם יותר. 

הריצה למרחק של 5.5 ק”מ והחום בחוץ, גרמו לי להתעייף ממש.
אמנם סיימתי לפני שעת השידור, וטכנית יכולתי לעלות ללייב בשעה הקבועה,
אבל פיזית היה לי קשה, לא רציתי לעלות ככה והעדפתי לדחות קצת את השידור.

חלקכם בטח ראיתם ששיתפתי תמונה שלי אחרי הריצה,
עם תוצאת הריצה ותמונה נוספת של השכנים מהבניין שלי ומהבניינים הסמוכים,
שהתפללו ביחד בחצר הגדולה שבחזית הבניין. 

למעשה, מאז תחילת הסגר השני והנחיות הממשלה לגבי התקהלויות
הם לא יכולים להתפלל בבית הכנסת השכונתי.
החצר בחזית הבניין שלנו גדולה ומוצלת ושם הם יכולים להתפלל.

למה אני משתף אתכם בזה?

אנחנו יצורים של הרגלים.
לי יש הרגל לרוץ בשבת בבוקר, יצרתי הרגל לרוץ פעם נוספת בימי רביעי.
יש לי הרגל של קפה בבוקר, הלייב אתכם, ובעצם טקס שלם של בוקר. 

הרגלי השבת שלנו שונים בדרך כלל מהרגלי היומיום, ועדיין יש טקס בוקר.
אם נסתכל על זה, כמעט תמיד הטקסים שלנו דומים בשעות,
בהתנהלות, במה אנחנו עושים ואיך אנחנו עושים. 

כל זה נובע מהרגלים. מפרדיגמות של מחשבה, פרדיגמות של דיבור או של עשייה.
אחרי הכל, פרדיגמות הן דפוסי מחשבה שאנחנו רואים בהן כאמת שלנו,
אבל לא רק מחשבה. פרדיגמות יכולות להיות דפוסי דיבור (הדברים שאנחנו אומרים מבלי לחשוב עליהם),
או דפוסי התנהגות (הדברים שאנחנו עושים מבלי לחשוב עליהם).

בוב פרוקטור משתמש תמיד בדוגמה הבאה: איזה שרוך בנעליים אנחנו קושרים ראשון,
של נעל שמאל או נעל ימין? חשבתם על זה פעם?
אם תשימו לב, אתם תראו שתמיד תתחילו באותה הנעל.
חשבתם פעם מאיפה נוצר ההרגל הזה? ה
וא נוצר מאיך שההורים שלנו היו קושרים לנו את השרוכים, אנחנו פשוט התרגלנו להתחיל באותו הצד. 

יש פרדיגמות של דפוסי התנהגות ועשייה, עליהם אני רוצה לדבר עכשיו.
יש אנשים שהדפוס שלהם הוא לקום בבוקר, להתלבש, ללכת לבית הכנסת (או בימים אלה- לחצר),
יש אנשים שהדפוס שלהם הוא לשבת במרפסת ולשתות קפה,
יש כאלה שיושבים לקרוא עיתון,
או אנשים כמוני שיוצאים לריצת בוקר ביום שבת.

הדפוסים שאני מדבר עליהם, הם דפוסים של שבת בתור דוגמה.
בראייה יותר רחבה, נבין שיש לנו דפוסי התנהגות בכל יום ובהרבה מאוד תחומים.
ולמה זה קורה? הטבע האנושי בנוי כך שנדבר, נחשוב ואפילו נפעל “על אוטומט”, זה נמצא ב-DNA שלנו. 

יש כל כך הרבה אינפורמציה סביבנו, במיוחד היום בשנת 2020. 

גם אם נשים לרגע בצד את התקשורת והמדיה, עדיין יש את הסמארטפונים,
שהשתלטו לנו על החיים בצורה מוחלטת.
אנחנו נמצאים מול הנייד כל יום שעות על גבי שעות. 

פעם, 30-40 שנה אחורה, אנשים היו מסיימים את העבודה בשעה 17:00 ומה שנקרא “מפילים את העט”.
היום, אין דבר כזה! אנחנו 24/7 מול הטלפון, בין אם בהודעות, מיילים, ווטסאפ או רשתות חברתיות. 

בעשרות השנים האחרונים החיים שלנו השתנו יחד עם התקדמות הטכנולוגיה,
ולמעשה כיום אין לנו יותר חופש! אין לנו נקודת עצירה!
רוב האנשים בעולם זמינים 24/7 בכל אמצעי התקשורת.
בין אם זה לקבל דברים שמשפיעים על המיינדסט והעשייה שלנו,
ובין אם קבלת הוראות או פעולות שאנחנו צריכים לעשות. 

אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבמקום שהטכנולוגיה תקל על החיים שלנו,
ותהפוך אותם ליותר קלים ונוחים, היא גורמת לנו לעבוד יותר הרבה ויותר קשה.
לאו דווקא קשה פיזית מכיוון שפעם העבודה האמיתית היתה בשדות,
בחקלאות ובתעשיות כאלה ואחרות. 

זה התחיל מכך שהיינו ציידים ולקטים, ואז חקלאים, ואז בעלי מקצועות חופשיים,
ובסופו של דבר המהפיכה התעשייתית הובילה לכך שלאנשים היתה עבודה
בשעות 09:00-17:00 במפעלי ייצור ותעשייה. 

היום גם זה השתנה.

היום אנחנו נמצאים בעידן המידע Information Age )
ורובוטים כבר החליפו הרבה מהעבודה שהאנשים היו עושים פעם,
אבל עדיין יש אחוז לא מבוטל של אנשים שעובדים בעבודות כאלה. 

כיום אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים המון שעות, והאינפורמציה לא מפסיקה להגיע,
מה שמוביל אותנו לעשיית יותר ויותר דברים באופן אוטומטי.
אנחנו חושבים, אומרים ופועלים בלי לחשוב. אין לנו ברירה אחרת…

מה ההרגלי השבת שלכם? אני מקווה שההרגלים שלכם מקדמים אתכם.
בין אם זה לעשות מדיטציה, יוגה, או להתפלל.
גם העלאת רמת הרגיעה בגוף, והורדת הרגל מהגז.

אני יודע שזה יכול להישמע אוקסימורון,
אבל להמון אנשים יש צורך להוריד את הרגל מהגז על מנת לתת גז ביום המחרת,
זה חלק בלתי נפרד מההתקדמות שלנו.
כבר דיברנו לא פעם על חשיבות ההקשבה לגוף שלנו,
כשהוא צריך מנוחה, שינה, או תזונה טובה.

אז מה האוטומטים שלכם בשבת? אוהבים אותם?
אם לא, אני מזמין אתכם להתחיל לעשות את השינוי. 

זה מתחיל בזה שתכתבו אילו הרגלים הייתם רוצים שיהיו שם במקום הקיימים.
תכתבו אותם באופן מילולי, עד שתצליחו לראות את התמונה המנטלית בראש,
ומשם תתחילו לפעול. 

תבינו, מכיוון שיום שבת יוצא רק פעם בשבוע, יקח לפחות חודשיים
לקבע את ההרגלים החדשים, יכול להיות שיקח לחלקכם גם 3 או 4 חודשים,
אך ברגע שתקבעו הרגל חדש זה רק יקדם אתכם.

עבורי, הייתי רוצה לקבע הרגל חדש של תזונה מאוד מזינה ובריאה אחרי ריצה.
אחרי ריצה וטקס המנוחה, מתיחות ומקלחת, אני כל כך רעב,
שאני בדרך כלל “חוטף” מה שיש (זה יכול להיות משהו שטלי הכינה לילדים, או אפילו ג’חנון).
מה שאני מכניס לגוף לא תמיד מזין ובריא, ואת התזונה הבריאה והמזינה אחרי ריצה,
אני מתכוון לתרגל כבר מעכשיו.
הנה, בדיוק לפני הלייב הכנתי טחינה וטלי מחכה לי לארוחה ☺

תיהנו מהשבת, תחשבו על ההרגלים שלכם,
ותתחילו לבנות את ההרגלים שאתם רוצים לאמץ.

מתוך שידור לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק – בתאריך 10.10.2020  

תגובות פייסבוק

הגב

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>