חודש ראשון כבר עבר, והייתי רוצה לשמוע מכם: איך זה עובד לכם? יש משימות שכבר השלמתם? שסימנתם עליהן וי? אני אשמח לשמוע מכם איך התקדמתם.
מוזמנים לשתף כאן בתגובה או בפוסט נפרד בקבוצה.  

רוב האנשים נוטים להציב מטרות יומיות ושבועיות, ולסמן עליהן וי, אך כשמדובר במטרות חודשיות ושנתיות הם הולכים לאיבוד. הם נשאבים למירוץ החיים האינסופי ו”שוכחים” להסתכל על המשימות החודשיות והשנתיות. מה שמונע מהם להשלים את המשימות הגדולות יותר.

אז אני רוצה לשאול אתכם, או יותר נכון לגרום לכם לשאול את עצמכם״ האם סימנתי וי על המטרות החודשיות שלי? איך זה מתקדם? האם הצלחתי? האם אני בדרך? השגתי כבר 70% או 80% מהמטרה? 

מכירים את השאלונים ב- Google forms שמסמנים לכם באחוזים את ההתקדמות במילוי השאלון? או במהלך התקנה של תוכנה במחשב, מופיע לכם על המסך כמה אחוזים כבר הושלמו? זו אינדיקציה מצויינת, נכון?!

אתם יכולים להשתמש בזה גם כאן, תבדקו עם עצמכם בכמה אחוזים עמדתם במשימות החודשיות שלכם. האם אתם קרובים ליעד? אולי כבר השלמתם את ה- 100% שהצבתם לעצמכם והתקדמתם עוד קצת? זה אולי קצת מוזר לחשוב על זה ככה, ועם זאת, זה עובד!

אני אישית מאוד משתדל לדייק את זה עד לרמת היום.

היום בשעה 10:30 יש לי שיחה עם מנהל הקמפיינים שלי, על הקמפיינים שאמורים לצאת לדרך כבר מחר. למעשה, התכנית המקורית היתה לעלות לאוויר ב-01.11.2020, אבל כבר אחרי ראש השנה, כשראיתי שאנחנו עומדים בזמנים והיעדים, עשיתי לה אדפטציה והחלטתי שנצא כמה ימים לפני כן.

למה? כי אפשר! למה לדחות משהו אם אפשר להתחיל יותר מוקדם? 

מי שעוקב אחרי הלייבים ברמה יומית, יודע שהיתה לנו תקלה עם נושא האוטומציה של הווטסאפ. בקצרה, הסתמן שמצאנו את הפתרון. עליתי על איזשהו באג, ואתמול בלילה שלחו לי גרסה מחודשת של התוכנה, שהיתה אמורה לפתור אותו. היא פתרה את הבאג נקודתית, אבל נוצר באג אחר. 

כך שנשאר עוד נושא אחד לטפל בו. אני מקווה שיצליחו לתקן אותו עוד היום ונוכל לסיים עם הנושא הזה ולצאת מחר עם הקמפיין. ויודעים מה? גם אם נתעכב בעוד יום אחד זה לא נורא, עדיין נצא עם זה לפני תאריך היעד.

אם נסתכל על התמונה הגדולה, השלמנו את כל המטרות והיעדים שלנו כדי שנוכל לצאת לדרך עם השיווק.

איך עשיתי את זה? פרסתי את כל עבודת התשתית לפרוסות וחילקתי אותה למקטעים. במהלך החודש הזה בנינו את כל מה שהיינו צריכים לבנות, כדי לצאת עם הקמפיין בתאריך היעד ואפילו מוקדם יותר.

בתוך כל תכנית העבודה הזו, לקחתי גם מרווח בטחון לטעויות שיכולות לקרות. זאת מכיוון שכאשר אנחנו מתעסקים עם טכנולוגיה, ספקים ובכלל אנשים, תמיד יכולות לצוץ תקלות בדרך. 

מי מכם שעוקב בחודשים האחרונים, זוכר שאת רשימת הנכסים שעל הלוח מאחוריי כתבתי כבר באוגוסט. נכס אחד מתוך חמישה נמכר ונמחקה, שניים מהם יצאו כבר לשוק, היו תחת חוזה וחזרו, ושניים בכלל עוד לא יצאו למכירה, יש לנו פה משימות שהתעכבו.

לפעמים דברים נמצאים מחוץ לשליטה האישית שלנו. זה קורה במיוחד כשאנחנו מנהלים אנשים אחרים, מנהלים פרוייקטים או שאנחנו שותפים בכל מיני מיזמים. אין לנו שליטה על הכל, אנחנו בעיקר מסתכלים מהצד. בבניית התשתית לשיווק שלנו היו הרבה דברים שלא תלויים בי, אז לקחתי מראש עוד טווח בטחון לתקלות.

תחשבו על זה רגע- כשבפייסבוק עולים עם גרסה חדשה או עושים איזשהו תיקון של באג, אתם חושבים שלמארק צוקרברג יש איזושהי שליטה על התכנות של פייסבוק? ממש לא! הוא מנהל חברה של עשרות מיליארדי דולרים, הוא לא מתעסק בדברים האלה יותר.

זוכרים את הסרט “הרשת החברתית” על איך התחיל פייסבוק? בהתחלה זה היה רק הוא ועוד 2-3 חברים, שכתבו את הקוד ובנו את כל העסק הזה מתוך מרתף. בסופו של דבר הבסיס נבנה, צבר תאוצה וכבר יש לו חיים משל עצמו. אם היזם מספיק מוכשר הוא הופך למנכ”ל, לבעלים של החברה ולא מתעסק יותר עם הפרטים האלה. 

אם נחבר את זה למה שלמדנו על הצבת היעדים והמטרות – תחשבו על עצמכם: כמה אתם ממשיכים לסמן וי על מטרות יומיות או שבועיות? 

לכולנו יש משימות יומיות ושבועיות “רגילות”, כאלה שלא מקדמות אותנו, אבל חייבים לעשות אותן. לדוגמה, אתמול נשבר לנו פח האשפה בבית, אז אני צריך לצאת ולקנות פח חדש. זה לא יקדם אותי להצלחה וזה לא באמת מעניין אף אחד, אבל זו משימה שאני צריך להשלים.

מעבר למשימות הרגילות, כל יום יש פעולות שאני צריך למלא, שהן בסופו של דבר יגשימו מטרה מאוד גדולה. “משימת על” חודשית או שנתית. 

בתחילת חודש ספטמבר הראיתי לכם את רשימת המשימות והיעדים שלי לאותו החודש, היו בה תשעה סעיפים. רובן לא משימות שמסמנים עליהן וי ומסיימים. לדוגמה- אחת מהן היתה העלאת כמות הריצות השבועיות שלי מאחת לשתיים, אותה עשיתי. 

אני שמח לומר לכם שרוב המשימות הושלמו למעט שתיים. אחת מהן היא משימה נקודתית שדחינו לאוקטובר, כי היינו צריכים לסיים משהו גדול יותר לפני כן. בעוד כמה ימים, בסוף אוקטובר אני כבר אוכל למחוק אותה מהרשימה.

והיה פה עוד סעיף, שהוא לא בדיוק משימה אלא יותר משאלה, שנדחתה גם כן. זה קרה לאחר שראיתי שאני לא מצליח לסיים את כל המשימות שהגדרתי לעצמי בספטמבר. יכול להיות שהסעיף הזה ייכנס לרשימה בחודש נובמבר או דצמבר אם הזמן יאפשר לי, ויכול להיות שאכניס אותו רק בינואר.

מי שזוכר, עשינו מספר לייבים בנושא ניהול הזמן והגדרת מטרות, ושם תעדפנו משימות על פי “חשוב” ו”דחוף”. הסעיף הזה הוא לא דחוף וגם רמת החשיבות שלו יחסית נמוכה, ברמת תחביב. את המשימות שהיו דחופות וחשובות לי השלמתי.

אני מפציר בכם- תהיו ממוקדים במה שאתם עושים, מתי אתם עושים? כמה אתם עושים? ואיך? ותעקבו אחרי זה. כי כל כך קל לחזור להתנהלות הרגילה שלנו, לוותר על העבודה לפי רשימות, משימות ומטרות ובסופו של דבר לפספס את המטרה הגדולה. 

ואז אנחנו נמצא את עצמנו בתחילת שנה חדשה, מסתכלים אחורה על מה שעשינו ומגלים שלא התקדמנו בכלל. זה מתחיל במשימות היומיות, ממש שם. 

אז חודש ראשון נגמר. איך מתקדם לכם?

שודר בלייב בקבוצת משגשגים בתאריך 25.10.2020

אני רץ עם אפליקציית NRC ובחודש-חודשיים האחרונים גיליתי
שבאפליקציה הזו יש פונקציה ממש מגניבה- ריצה עם מאמן. 

ואיך זה עובד?

אני רץ עם אזניות, והמאמן מלווה אותי במהלך כל הריצה,
נותן הסברים ומעלה את המוטיבציה.
ואני רוצה לומר לכם שזה נותן פוש אדיר לשמוע מישהו באוזן,
מעבר למוזיקה שאני מאזין לה בדרך כלל.

תראו, ברוב הריצות שלי, ה”מאמן” לא גרם לי לפרוץ גבולות,
לשבור שיאים, או לרוץ טוב יותר בהכרח.
מה שהוא בהחלט כן עושה, זה להעביר את זמן הריצה ולהכניס ממש למסגרת.
אגב, בזכות המאפיין הזה העליתי את מספר הריצות השבועיות שלי מפעם אחת לפעמיים.

אחת מהריצות נקראת My First Long Run (הריצה הארוכה שלי),
אותה אני עושה בשבת (הגדלתי את המרחק של הריצה הזו ל-5.5 ק”מ),
והשניה שאני עושה בימי רביעי נקראת The Next Run והיא ריצה קצת יותר קצרה. 

אחד הדברים החשובים שה”מאמן” מדבר עליהם הוא פוקוס.
או במילים אחרות- במה אנחנו מתמקדים בכל רגע נתון. 

הוא מדבר על זה שבמהלך ריצה שבה אנחנו מתמקדים בהגדלת מרחק הריצה,
קשה לנו יותר לשים לב למהירות שלנו, מה שיקשה עלינו לרוץ מהר יותר.
עם זאת, ככל שנגדיל את המרחק, זה יאפשר לנו לרוץ בקצב יותר מהיר בריצות אחרות.

אני רוצה לקחת את הנקודה הזו, ולהשליך אותה לשבעת תחומי החיים שלנו.
אם אנחנו כרגע מתמקדים באספקט הפיננסי שלנו,
ומשקיעים יותר שעות לשפר את התחום הזה,
יהיה לנו קשה מאוד באותו הזמן להתמקד בתחום הבריאותי, המשפחתי או החברתי שלנו. 

בזמן שאנחנו מתמקדים בהעצמה, הגדלה ושיפור
עד ליצירת פריצת דרך בתחום אחד בחיינו,
כדאי שאת הנושאים האחרים נשאיר על סטטוס קוו.
כמובן שלא נרצה להזניח אותם, אלא נרצה לשמר את הקיים.

אני מסביר את זה, כי הגענו כבר ל”אחרי החגים” ועכשיו עלינו להתחיל לפעול.

כל זה מתחבר לנושא היומי שלנו שנקרא: חדש לא בהכרח שווה יותר טוב, ואני אסביר.
בעשרות השנים האחרונות, תרבות הצריכה מחנכת אותנו כל הזמן להשתדרג.
לרכוש את החדש כי הוא יותר טוב, יותר גדול, יותר חזק, יותר מהיר, יותר יפה והרשימה עוד ארוכה. 

חדש הוא לא בהכרח טוב יותר. אני אתן לכם כמה דוגמאות.

כשהייתי בחטיבת ביניים ובתיכון, היו מחשבוני קאסיו.
זוכרים אותם? מחשבונים משוכללים, לא מתקלקלים, ואם אני לא טועה גם עבדו על אנרגיה סולרית.
גיליתי בדיעבד, שכל הפונקציות היו קיימות כבר במוצר הבסיסי שלה. 

ומה עשתה החברה? מהלך שיווקי גאוני!
כל שנה או שנתיים היא הוציאה דגם חדש עם פונקציה נוספת שלא היתה בקודמו,
כדי לגרום לכולם לרכוש את המחשבון החדש.
למרות שכמעט ולא היו לו מתחרים.
בפועל, לא היה שימוש או צורך בכל הפונקציות, ובכל זאת רצנו לרכוש את החדש. 

במהלך החיים שלי נתקלתי בהמון מוצרים שהגרסאות המתקדמות שלהם
לא כללו איזושהי פונקציה חדשה, ולא היו יותר טובות או מתקדמות ש”הכריחו” אותי לשדרג. 

לדוגמה- יש לי קליקר למצגות של חברת לוג’יטק (אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות).
בזמנו הם היו החברה היחידה שמכרה את הקליקרים האלה (שלא היו זולים, אגב).
הדגם הספציפי שרכשתי עלה 70-80$. בנוסף, לא ניתן היה להשיג אותו בישראל. 

כמה שנים אחר כך, הם הוציאו דגם חדש, שהחליף אותו על המדפים.
אני חייב לציין שהדגם הראשון שיצא לשוק הוא הרבה יותר טוב!
גם ברמה הטכנולוגית וגם ברמה הפונקציונלית.
הדגם הראשון שקניתי החזיק 6-7 שנים.
הטווח שלו יותר גדול וגם הנוחות של ההחזקה ביד. והם עלו כמעט אותו מחיר!!

והנה עוד דוגמה- לענקית הטכנולוגיה APPLE יש דגם למחשב נייד שנקרא MACBOOK AIR,
שזה לפטופ שמיועד לאנשים שעובדים המון מחוץ למשרד, ויוצאים לנסיעות עסקים וכו’. 

יצרו את הלפטופ במשקל קל מאוד, הסוללה שלו החזיקה מעמד המון זמן וכמובן פונקציות נוספות.
בעוד חודשיים הוא יהיה אצלי כבר 6 שנים.
אני מודה, במהלך השנים שקלתי להחליף אותו.
לפני כן, כמובן בדקתי וביררתי מה הם ייצרו, אך לא התרשמתי ממש מהדגמים החדשים שלהם. 

יותר מזה, יש לי חברים שרכשו את הדגמים החדשים וה״מתקדמים יותר״ שלהם,
והמחשבים שלהם כבר קרסו בזמן ששלי ממשיך לעבוד כמו חמור!

אותו הדבר קרה עם האייפון. יש לי אייפון 6S.
כשנסעתי לארה”ב לרכוש אותו, האייפון 7 כבר יצא לשוק ואולי אפילו ה-אייפון 8 כבר עמד לצאת.
כשנכנסתי לחנות אפל, ביקשתי מאחד מאנשי המכירות שם שיראה לי את המכשירים. 

הוא אמר לי שהדגם 6 היה האחרון עם חיבור סטנדרטי לכל סוג של אזניות.
מיד בדגם שיצא אחריו החברה שינתה את חיבור האזניות לאותו חיבור של המכשיר לטעינה. 

אז שאלתי: איך אפשר להטעין ולהקשיב בו זמנית?
הוא אמר שאי אפשר. אפשר או להטעין או לשים אזניות.
אני מבין שהם רוצים להתחדש ולהתקדם טכנולוגית,
הרי בדגמים החדשים אתה “אמור” להשתמש ב- Airpods. 

אני אישית העדפתי לקנות דגם שכבר לא נחשב החדש ביותר כי זה לא בהכרח יותר טוב.
כמישהו שמשתמש בנייד המון בהאזנה להרצאות, שיחות עם קולגות ולקוחות,
אני לא מעוניין להיות כל היום עם האזניות האלחוטיות בתוך האוזן.
זו גם קרינה הרבה יותר גבוהה משמעותית מאזניות רגילות,
וגם יש מגבלה של חיי הסוללה לאזניות האלחוטיות.

אני מקווה שתחשבו על זה טוב לפני שאתם מתכוונים לרכוש מוצר חדש. 

תשאלו את עצמכם- האם הוא בהכרח יותר טוב?
האם זה הזמן לרכוש? האם יש סיבה אמיתית להחליף?
ואולי בכלל יש סיבה טובה לרכוש את אותו הדגם שיש לכם?
קחו את זה בחשבון.

אז, קחו את התקופה הזו של “אחרי החגים” לקבל את ההחלטות הטובות והנכונות עבורכם,
וכמובן גם ליישם אותן.

בהצלחה,

עוז קורן מנטור להשכלה פיננסית

מתוך שידור לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק בתאריך 11.10.2020

מחודש מרץ, כשהתחלתי לעשות לייב יומי בקבוצה,
הריצה שלי קיבלה דחייה קלה ואני מתחיל לרוץ בשעה 11:00-11:30.

היום, עקב מזג האוויר שציינתי קודם, והחום שחזר באופן מסיבי אחרי שבוע של הפוגה קלה,
ואולי בשל העובדה שקמתי יחסית מוקדם ליום שבת, החלטתי לצאת לריצה מוקדם יותר. 

הריצה למרחק של 5.5 ק”מ והחום בחוץ, גרמו לי להתעייף ממש.
אמנם סיימתי לפני שעת השידור, וטכנית יכולתי לעלות ללייב בשעה הקבועה,
אבל פיזית היה לי קשה, לא רציתי לעלות ככה והעדפתי לדחות קצת את השידור.

חלקכם בטח ראיתם ששיתפתי תמונה שלי אחרי הריצה,
עם תוצאת הריצה ותמונה נוספת של השכנים מהבניין שלי ומהבניינים הסמוכים,
שהתפללו ביחד בחצר הגדולה שבחזית הבניין. 

למעשה, מאז תחילת הסגר השני והנחיות הממשלה לגבי התקהלויות
הם לא יכולים להתפלל בבית הכנסת השכונתי.
החצר בחזית הבניין שלנו גדולה ומוצלת ושם הם יכולים להתפלל.

למה אני משתף אתכם בזה?

אנחנו יצורים של הרגלים.
לי יש הרגל לרוץ בשבת בבוקר, יצרתי הרגל לרוץ פעם נוספת בימי רביעי.
יש לי הרגל של קפה בבוקר, הלייב אתכם, ובעצם טקס שלם של בוקר. 

הרגלי השבת שלנו שונים בדרך כלל מהרגלי היומיום, ועדיין יש טקס בוקר.
אם נסתכל על זה, כמעט תמיד הטקסים שלנו דומים בשעות,
בהתנהלות, במה אנחנו עושים ואיך אנחנו עושים. 

כל זה נובע מהרגלים. מפרדיגמות של מחשבה, פרדיגמות של דיבור או של עשייה.
אחרי הכל, פרדיגמות הן דפוסי מחשבה שאנחנו רואים בהן כאמת שלנו,
אבל לא רק מחשבה. פרדיגמות יכולות להיות דפוסי דיבור (הדברים שאנחנו אומרים מבלי לחשוב עליהם),
או דפוסי התנהגות (הדברים שאנחנו עושים מבלי לחשוב עליהם).

בוב פרוקטור משתמש תמיד בדוגמה הבאה: איזה שרוך בנעליים אנחנו קושרים ראשון,
של נעל שמאל או נעל ימין? חשבתם על זה פעם?
אם תשימו לב, אתם תראו שתמיד תתחילו באותה הנעל.
חשבתם פעם מאיפה נוצר ההרגל הזה? ה
וא נוצר מאיך שההורים שלנו היו קושרים לנו את השרוכים, אנחנו פשוט התרגלנו להתחיל באותו הצד. 

יש פרדיגמות של דפוסי התנהגות ועשייה, עליהם אני רוצה לדבר עכשיו.
יש אנשים שהדפוס שלהם הוא לקום בבוקר, להתלבש, ללכת לבית הכנסת (או בימים אלה- לחצר),
יש אנשים שהדפוס שלהם הוא לשבת במרפסת ולשתות קפה,
יש כאלה שיושבים לקרוא עיתון,
או אנשים כמוני שיוצאים לריצת בוקר ביום שבת.

הדפוסים שאני מדבר עליהם, הם דפוסים של שבת בתור דוגמה.
בראייה יותר רחבה, נבין שיש לנו דפוסי התנהגות בכל יום ובהרבה מאוד תחומים.
ולמה זה קורה? הטבע האנושי בנוי כך שנדבר, נחשוב ואפילו נפעל “על אוטומט”, זה נמצא ב-DNA שלנו. 

יש כל כך הרבה אינפורמציה סביבנו, במיוחד היום בשנת 2020. 

גם אם נשים לרגע בצד את התקשורת והמדיה, עדיין יש את הסמארטפונים,
שהשתלטו לנו על החיים בצורה מוחלטת.
אנחנו נמצאים מול הנייד כל יום שעות על גבי שעות. 

פעם, 30-40 שנה אחורה, אנשים היו מסיימים את העבודה בשעה 17:00 ומה שנקרא “מפילים את העט”.
היום, אין דבר כזה! אנחנו 24/7 מול הטלפון, בין אם בהודעות, מיילים, ווטסאפ או רשתות חברתיות. 

בעשרות השנים האחרונים החיים שלנו השתנו יחד עם התקדמות הטכנולוגיה,
ולמעשה כיום אין לנו יותר חופש! אין לנו נקודת עצירה!
רוב האנשים בעולם זמינים 24/7 בכל אמצעי התקשורת.
בין אם זה לקבל דברים שמשפיעים על המיינדסט והעשייה שלנו,
ובין אם קבלת הוראות או פעולות שאנחנו צריכים לעשות. 

אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבמקום שהטכנולוגיה תקל על החיים שלנו,
ותהפוך אותם ליותר קלים ונוחים, היא גורמת לנו לעבוד יותר הרבה ויותר קשה.
לאו דווקא קשה פיזית מכיוון שפעם העבודה האמיתית היתה בשדות,
בחקלאות ובתעשיות כאלה ואחרות. 

זה התחיל מכך שהיינו ציידים ולקטים, ואז חקלאים, ואז בעלי מקצועות חופשיים,
ובסופו של דבר המהפיכה התעשייתית הובילה לכך שלאנשים היתה עבודה
בשעות 09:00-17:00 במפעלי ייצור ותעשייה. 

היום גם זה השתנה.

היום אנחנו נמצאים בעידן המידע Information Age )
ורובוטים כבר החליפו הרבה מהעבודה שהאנשים היו עושים פעם,
אבל עדיין יש אחוז לא מבוטל של אנשים שעובדים בעבודות כאלה. 

כיום אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים המון שעות, והאינפורמציה לא מפסיקה להגיע,
מה שמוביל אותנו לעשיית יותר ויותר דברים באופן אוטומטי.
אנחנו חושבים, אומרים ופועלים בלי לחשוב. אין לנו ברירה אחרת…

מה ההרגלי השבת שלכם? אני מקווה שההרגלים שלכם מקדמים אתכם.
בין אם זה לעשות מדיטציה, יוגה, או להתפלל.
גם העלאת רמת הרגיעה בגוף, והורדת הרגל מהגז.

אני יודע שזה יכול להישמע אוקסימורון,
אבל להמון אנשים יש צורך להוריד את הרגל מהגז על מנת לתת גז ביום המחרת,
זה חלק בלתי נפרד מההתקדמות שלנו.
כבר דיברנו לא פעם על חשיבות ההקשבה לגוף שלנו,
כשהוא צריך מנוחה, שינה, או תזונה טובה.

אז מה האוטומטים שלכם בשבת? אוהבים אותם?
אם לא, אני מזמין אתכם להתחיל לעשות את השינוי. 

זה מתחיל בזה שתכתבו אילו הרגלים הייתם רוצים שיהיו שם במקום הקיימים.
תכתבו אותם באופן מילולי, עד שתצליחו לראות את התמונה המנטלית בראש,
ומשם תתחילו לפעול. 

תבינו, מכיוון שיום שבת יוצא רק פעם בשבוע, יקח לפחות חודשיים
לקבע את ההרגלים החדשים, יכול להיות שיקח לחלקכם גם 3 או 4 חודשים,
אך ברגע שתקבעו הרגל חדש זה רק יקדם אתכם.

עבורי, הייתי רוצה לקבע הרגל חדש של תזונה מאוד מזינה ובריאה אחרי ריצה.
אחרי ריצה וטקס המנוחה, מתיחות ומקלחת, אני כל כך רעב,
שאני בדרך כלל “חוטף” מה שיש (זה יכול להיות משהו שטלי הכינה לילדים, או אפילו ג’חנון).
מה שאני מכניס לגוף לא תמיד מזין ובריא, ואת התזונה הבריאה והמזינה אחרי ריצה,
אני מתכוון לתרגל כבר מעכשיו.
הנה, בדיוק לפני הלייב הכנתי טחינה וטלי מחכה לי לארוחה ☺

תיהנו מהשבת, תחשבו על ההרגלים שלכם,
ותתחילו לבנות את ההרגלים שאתם רוצים לאמץ.

מתוך שידור לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק – בתאריך 10.10.2020  

בתחילת הקורונה דיברנו גם על מה שאנחנו מכניסים לגוף פיזית.
בין אם מדובר במאכלים עתירי שומן, קלוריות ופחמימות שמורידים אותנו למטה מהכובד,
או שאנחנו משתדלים לשמור על הגוף ומעודדים אותו עם מאכלים ירוקים,
פירות וירקות, מאכלים עתירי ויטמינים ומינרלים, והגוף מודה לנו בכך שהוא נשאר ערני וחיוני.

כשאנחנו שומרים על הגוף שלנו, אנחנו מרגישים טוב,
והאפקטיביות שלנו עולה כי אנחנו חדים למשך יותר שעות ביום.

אני עוסק בתחום התזונה, הבריאות והכושר כבר קצת יותר מ- 20 שנה.
בשנת 2014 נסעתי ללונדון להשתתף באירוע בן חמישה ימים
של טוני רובינס שנקרא Unleash The Power Within  או בקיצור- UPW.
זה היה בתקופת יום ההולדת שלי וזו היתה חגיגה כפולה עבורי,
כי בדיוק אז גם סיימתי השקה גדולה, ממש מכלול של דברים שהעצימו את החוויה שלי. 

היום האחרון של האירוע מוקדש לתזונה ובריאות.
מעבר למזון שאנחנו צורכים, טוני דיבר שם על הרעלים שאנחנו מכניסים לגוף שלנו מבלי להיות מודעים בכלל. 

האם ידעתם שמוצרי היגיינה כמו שמפו, סבון, דאודורנט, אפטר שייב וקצף גילוח (לגברים),
וקרמים שונים, מייק אפ ומוצרי איפור שונים (לנשים) מכילים כמויות גבוהות מאוד של רעלים? 

כל הדברים שאנחנו מורחים ושמים על עצמנוֿ הגוף שלנו סופג אותם.
המון מתוך המוצרים האלה מכילים כמויות גבוהות מאוד רעל:
סולפטים שונים, חומרים על בסיס נפט, אלומיניום ועוד מתכות והרשימה עוד מאוד ארוכה.

אני אישית לא הייתי מודע לזה בכלל!
עד ששמעתי ממנו כמה רעל אנחנו מכניסים לגוף.
תוסיפו לזה את אפקט החממה שמשפיע על כל העולם.
הרי רובנו גרים בערים, יש סביבנו כל הזמן רעלים, זיהום אוויר,
ואנחנו גם סופגים את ההשלכות של הבנייה, התיעוש וכו’. 

מי שעקב אחרי הלייבים הראשונים שלי בתחילת הסגר הראשון,
הראיתי לכם בגרף או תמונה אילו שינויים קרו בעולם בזמן הסגר,
במיוחד במקומות מאוד מתועשים כמו סין.
ממש הראו צילום לוויין שהראה מה קרה באטמוספירה מעל אותו איזור.

ראינו איך האטמוספירה שם התנקתה אחרי הסגר הראשון.
ולמה? כי היתה עצירה מוחלטת של תעשיות שלמות! 

כלי רכב לא נסעו ופליטת הגזים והזיהום ירדו באופן דרמטי.
היה מדהים לראות איך ממש תוך מספר שבועות העננה התכווצה. 

אז מה אני בעצם רוצה להגיד לכם?
הסביבה שלנו גם ככה מלאה ברעלנים מהמון גורמים וסיבות.
אז אם אנחנו מוסיפים לגוף גם תזונה לקויה- מזון מתועש, מעובד או מהיר,
ואנחנו גם מורחים על הגוף שלנו עוד חומרים שהם מלאים ברעלים ומתכות, אנחנו מזיקים לעצמנו.

לגוף יש כמובן דרכים להתנקות מהם- אם זה בשירותים, דרך הזיעה וכו’.
אבל(!!!) אין לנו דרך להיפטר מהכל, חלק גדול עדיין נשאר בגוף.
ואיך זה בא לידי ביטוי? במחלות, דלקות, פריחות וכו’.

בשש שנים האחרונות הפכתי להרבה יותר מודע לנושא הזה,
הפסקתי להשתמש ברוב המוצרים הרעילים והחלפתי אותם
במוצרים טבעיים ואורגניים, זו ממש תעשייה שלמה.

יש משחות שיניים טבעיות ואורגניות,
אפטר שייב נטולי כימיקלים, מצאתי תוספי תזונה טבעיים,
והגעתי עד לרמה של חוט דנטלי אורגני. 

אפילו מוצרים כמו ספריי לשמירת הרעננות בחלל הפה
או טיפות מנטה במקום ללעוס מסטיק,
כיוון שכל הרעלים האלה בסופו של דבר מצטברים לנו בגוף.

את חלק מהמוצרים אין למצוא בישראל,
אז כשאני נמצא בארה”ב אני קונה כמות גדולה שתספיק לתקופה ארוכה.
לאחרונה חלק מהמוצרים מתחיל להגיע לאט לאט גם לארץ. 

ולמה אני מספר לכם את זה?
אתר iHERB פתח לאחרונה את הדלתות גם בישראל וניתן לבצע הזמנה גם מפה.
יש שם מגוון עצום של מוצרים, כמו תוספי תזונה, מוצרי צריכה, מוצרי היגיינה ואפילו חומרי ניקוי,
שנמכרים במחירים של בין חצי לשליש ממה שהם נמכרים פה. 

אז ביצעתי דרכם הזמנה, והיא הגיעה אלי תוך 7-8 ימים עם שליח עד הדלת.
אני רוצה לציין שאם הייתי צריך לקנות כל מוצר בנפרד, זה היה עולה לי פי 3 יותר, וזה בדוק!

אני ממליץ לכם כי זה יכול לעזור לכם לשמור על הבריאות שלכם
ברמה של מה שאתם מכניסים לגוף (זה לא שיש לי שם מניות ☺). 

אתם מוזמנים להיכנס לאתר ולבדוק אם המוצרים האלה מתאימים לכם,
אתם יכולים אפילו להעתיק את שם המוצר והחברה
ולבדוק במקומות אחרים פידבקים מלקוחות ולהחליט בעצמכם.

במיוחד עכשיו, כשאנחנו בסגר יש יתרון נוסף, נוחות!
תחשבו כמה נוח לבצע הזמנה של המון מוצרים,
שבמקרה אחר הייתם צריכים לחפש ולמצוא כל מוצר במקום אחר, ולקבל אותה עד פתח הבית.

ודבר אחרון, אם תשתמשו בקישור שנתתי לכם,
תקבלו 5% הנחה על ההזמנה שלכם, ויש גם כפל מבצעים!

לבריאות!

עוז קורן תזונה ובריאות

שודר בלייב בקבוצת משגשגים בתאריך 8.10.2020

]]> http://wealth-formula.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%a3/feed/ 0 http://wealth-formula.co.il/%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8/ http://wealth-formula.co.il/%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8/#comments Tue, 29 Sep 2020 05:24:31 +0000 http://wealth-formula.co.il/?p=1535 Read More]]> היום אני רוצה לדבר איתכם על ספר שהתחלתי לקרוא אתמול. שם הספר הוא “פעם כשאהיה יותר צעיר“, כתב אותו יעקב בורק. זה לא ספר הרפתקאות, פרוזה או ספר עלילתי בדיוני, אלא מהספרים שאני מקפיד לקרוא. אני מוצא את עצמי בשנים האחרונות קורא יותר ספרי התפתחות אישית, העשרה, העצמה, מהספרים שפותחים לנו את הראש וגורמים לנו לחשוב.

קיבלתי אותו ליום ההולדת שלי מתישהו במהלך השנים האחרונות, וכמותו יש לי עוד כמה ספרי קריאה שעוד לא הגעתי אליהם. אני רוצה להמליץ עליו בחום.

התחלתי לקרוא אותו ביום כיפור. אמנם סיימתי לקרוא רק רבע ממנו, וכבר גיליתי שהוא נוגע בהמון מהנושאים שאנחנו מדברים עליהם בתקופה האחרונה. הדברים החשובים באמת, המיינדסט שלנו ומה חשוב בחיים. 

יעקב בורק הוא בן 72, בעל יכולת כתיבה מרתקת. לוקח זמן לקרוא ספרים מהסוג הזה, הם עמוקים מאוד, ועדיין אני מוצא את הכתיבה שלו מאוד מעניינת וקולחת. אני מציין את זה מכיוון שקראתי לא מעט ספרים שמתעסקים בדברים חשובים כמו זה- כאלה שיש להתעמק בהם. הם אולי מעניינים מאוד מבחינת התוכן, אך הכתיבה שלהם מעייפת.

הוא מדבר בשפה שאני מדבר וקולע בצורה מאוד יפה לדרך החשיבה שלי, אני לא מתווכח איתו כל כך

אני אתן לכם דוגמה מסיום החלק הראשון. הוא נקרא- “אושר: גזור ושמור”. כאן הוא נותן “עשרה כללים המובילים לאושר ונמצאים בשליטתנו”. הוא מציין כאן כמה דברים שאולי נשמעים טריוויאלים אבל הם לא.

הוא כותב דברים כמו: שינה, פעילות גופנית, להשקיע בחוויות ופחות בדברים חומריים, פיתוח יחסים חברתיים קרובים, אפשרו לגופכם את המנוחה ועוד נקודות נוספות.

בסופו של דבר, עשרה הכללים שלו מתחברים מאוד למה שאני מלמד על שבעת תחומי החיים, ונוצרת איזושהי סימביוזה ביניהם. אהבתי מאוד את הכותרת, כי היא מעניינת ומעודדת חשיבה. גם אני מאוד אוהב להציב לאנשים אתגרים מנטליים ולגרום להם לחשוב. 

מאוד התחברתי לשפה שלו ויש הרבה מה ללמוד ממנו. הוא מעלה את השאלות הנכונות וגורם לאנשים לחשוב. הרבה פעמים כשהקריאה קולחת אנחנו מתעמקים פחות. יעקב בורק, בכתיבה שלו גורם לך לעצור ולחשוב לרגע על מה שקראת. לוקח קצת זמן לקרוא אותו אבל זה שווה את זה.

כשאסיים אני אעדכן אתכם אם אני עדיין ממליץ עליו, אבל נכון לעכשיו- מומלץ!

עוז קורן מדבר על הספר: פעם כשאהיה יותר צעיר

מתוך לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק ששודר בתאריך 29.09.2020

היום נדבר על התכנית היומית, זו שבה אנו מסמנים את המשימות שלנו לאותו היום.
אני לא מדבר על הדברים הטריוויאליים שעושים ביום-יום בכל מקרה (כמו צחצוח שיניים או ללכת לעבודה),
אלא על בניית תכנית עבודה למשימות הנוספות שאנחנו צריכים לעשות היום
כדי שהשנה הזו תשתפר ותהיה שנה של פריצת דרך.

People over-estimate what they can do in one day,
but they under-estimate what they can do in a year.

תחשבו על זה.
אם נוסיף כל יום רק עוד כמה משימות פשוטות, כל יום קצת אקסטרה,
זה יוביל אותנו ל-365 “משימות קטנות” נוספות בשנה והתוצאות שלנו יהפכו להיות משמעותיות.

אם נסתכל על כל המשימות היומיומיות הקבועות שלנו (עבודה, משפחה, חברים, ספורט וכו’)
נדמה שקשה להוסיף עוד משימות ללו”ז שלנו, אבל אנחנו כן יכולים להוסיף רק עוד קצת.
כאשר נפרוט את המשימות הפשוטות שלנו, נראה שהן מצטברות לאורך שבוע, חודש, וגם שנה.
אנחנו נמצא את עצמנו עם הרגלים חדשים ונייצר שינויים דרמטיים בחיינו.
אם בכל יום אנחנו מוסיפים 1% למשימות היומיות שלנו, בסוף השנה זה מצטבר ל- 365% נוספים שעשינו.
הערך של התוספות האלה מצטבר, עובד בכפולות ויוצר צמיחה אקספוננציאלית!

שנה חדשה זה זמן שבו אנשים בוחנים את מה שעשו עד היום,
איפה הם נמצאים עכשיו ולאן הם רוצים להגיע במהלך השנה הקרובה.
זה הזמן ליצור גם את התכנון החודשי.

סיפרתי לכם שאני מתכוון כבר החודש להתחיל להכין את דו”ח שנת 2020 ל-CPA שלי בארה”ב.
אני מזכיר- את הדו”ח הזה צריך להגיש עד ה-15 באפריל, ואני מגיש אותו בכל שנה בסוף חודש מרץ.
כבר אתמול סיימתי להכין את כל החומר שיכולתי מהעסקאות שכבר הסתיימו.
למען האמת- לא התחשק לי בכלל לעבוד עליו אתמול, רציתי ליהנות מהחג ומהמשפחה.
אז נהניתי מהחג ונהניתי עם הילדים ועדיין נשאר לי מעט זמן פנוי.
ישבתי והכנתי את הדו”ח בכל זאת, למרות שלא התחשק לי.
אני יכול להגיד לכם שכשסיימתי את המשימה ומחקתי אותה מהרשימה היומית והחודשית,
ההרגשה האישית היתה נפלאה!
הרגשה הרבה יותר טובה מאשר אם לא הייתי מסיים את המשימה הזו.

אשתף אתכם בדבר נוסף.
סיפרתי לכם שכחלק מההחלטות לשנה החדשה,
החלטתי להגדיל את מספר האימונים שלי בשבוע, ולעלות לשתי ריצות שבועיות.
במשך השנים האחרונות, רצתי רק פעם אחת בשבוע.
למעט שנת 2019 שבה היתה לי הפסקה של שמונה או תשעה חודשים עקב בלט דיסק בגב התחתון.
בתקופה הזו הייתי עסוק בשיקום הגוף, ובתחילת 2020 חזרתי לרוץ.
לפני כמה שנים, כשרציתי לשפר את הביצועים שלי גיליתי שלא הצלחתי לשפר אותם כל עוד רצתי פעם בשבוע.
כשעליתי לשני אימוני ריצה שבועיים הקצב עלה, המרחקים עלו והיה לי הרבה יותר קל.
ההישגים שלי השתפרו דרמטית.
וזו רק דוגמה אחת להחלטות שקיבלתי ברמה הפיזית לשנה החדשה.

המטרה שלנו היא לייצר הרגלים חדשים.
מאוד קל להפסיק ולהגיד “אני אתחיל מחר”, או “היום דילגתי, אז אני אשלים מחר”, אבל זה לא באמת קורה.
מאוד קל להפוך הפסקה רגעית להפסקה מוחלטת, זה פשוט הופך להרגל של “לא לעשות”.
בדיוק כמו ההחלטה לאכול בריא.
הרבה יותר קל להתרגל לאכול לא בריא מלאכול בריא,
או לא לעשות פעילות גופנית מאשר כן לעשות.
מאוד קל להישאב למקום הזה, ודורש הרבה יותר כח רצון להתרגל לעשות את הדברים הבריאים והנכונים לנו.
למה זה ככה?
אני לא יודע. ככה לימדו אותנו, יש המון פיתויים בחוץ… ואולי זו העצלנות הטבעית שלנו. 

אנחנו רוצים לסגל לעצמנו בדיוק את זה: לעשות את הדברים הנכונים לנו.
לוקח זמן לסגל לעצמנו הרגל חדש, תקופה ארוכה של חודש שאנחנו עושים פעולה מסויימת.
זה דומה מאוד למה שקורה ב-AA, כשהם מקבלים את האסימון של 30 יום נקיים.
זה מסמל שכבר חודש שלם הם לא שתו אלכוהול וזו בעצם חגיגת ההצלחה שלהם.
גם אנחנו חייבים לדבר על ההחלטות שלנו לשינוי ולהיעזר באנשים סביבנו,
שישמרו על האחריות שלנו לעצמנו.
זו הסיבה שאני מדבר איתכם על ההחלטות החדשות שלי לשנה הזו- כדי שתעזרו לי להצליח בבחירות האלה.
אני מזמין אתכם לעשות את זה כאן בקבוצה שלנו.
תשתפו אותנו בנצחונות הקטנים והגדולים שלכם, בפריצות הדרך שלכם, תקבלו פידבקים ותמשיכו להשתפר.
כבר עשינו את זה בתחילת הדרך של הקבוצה, אני משוכנע לחלוטין שאם תעשו את זה גם עכשיו, תקבלו תמיכה מהמון אנשים.
אתם יכולים גם למצוא מישהו/י לשתף אותם באופן יומיומי, להיעזר אחד בשני כדי לייצר התקדמות.
יותר נכון בעיניי לעשות את זה עם מישהו שהוא לא משפחה או חבר קרוב
שעובר איתנו את התהליך ביום יום, אלא לבחור מישהו שאנחנו יכולים לשתף אותו במטרות שלנו,
בתכנון היומי, השבועי ואפילו החודשי שלנו והוא יתן לנו את הרוח הגבית ואת התמיכה להמשיך ולהצליח.

נכון שקשה להיפתח לאדם זר או לקבוצה שלמה, אבל עצם העשייה הזו תעזור לנו ליצור את ההרגל החדש הזה.
אתם תגלו שברגע שתתחילו לעשות את זה, יהיה לכם יותר קל להיפתח ולשתף.
זה כיף לקבל פידבקים חיוביים!
גם אני עושה את זה איתכם. אני משתף אתכם ונותן לכם ערך,
ואני גם מקבל ערך בחזרה, בעצם הפידבקים שלכם שזה מועיל לכם.
אלה יחסי גומלין שבהם כל הצדדים מרוויחים.

תהיו השראה! 

אז מה עכשיו? עכשיו זה הזמן לשדרג את התכנון היומי שלנו.
להוסיף רק עוד קצת, 1%-2% למשימות היומיות שיעזרו לנו לסיים את כל מה שכתבנו בתכנון השבועי.
גם התכנון השבועי הוא חלוקה של היעדים החודשיים שלנו למשימות קטנות יותר,
וכמובן שהתכנון החודשי מצטבר למשימה שנתית ענקית שאולי לא חשבנו שנצליח לסיים,
אם לא היינו מחלקים אותה למשימות קטנות יותר.
אז אחוז נוסף בכל יום, למשך 365 ימים ברציפות,
בהכרח מקדם אותנו משמעותית ברמת ההישגים והתוצאות שלנו.

בואו נשתמש בזרז הזה של פתיחת שנה חדשה
כדי לשנות את ההרגלים שלנו וליצור את ההצלחה שלנו. ☺

בהצלחה!

עוז קורן ניהול זמן ואפקטיביות

שודר בלייב בקבוצת משגשגים בתאריך 21.9.2020

סיפרתי לכם בעבר על מחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד,
שבו בחנו לאורך שנים את התוצאות של בוגרי אוניברסיטה,
שעבדו עם תכנון שנתי לעומת בוגרים שלא.
אחוז מאוד גבוה של מיליונרים נוצרו בדיוק כך, בעקבות עבודה עם תכנון שנתי.
אז בעצם, הוכח מדעית שמי שעובד עם תכנית שנתית יוצר תוצאות משמעותיות יותר באופן דרמטי.

לפני מספר חודשים דיברנו על נושא תכנון הלו”ז לעומק, והפניתי אתכם לוובינר של עוז קורן ניהול זמן.
בוובינר הזה אני מסביר איך לתכנן את הזמן שלנו ביעילות ולשלב יעדים ומטרות בכל הרמות. (לכל מי שעדיין לא צפה, זה הזמן).
אגב, חשוב לי לומר לכם שאת כל מה שאני מלמד, אני מיישם בעצמי.

כשאנחנו מכינים את התכנון החודשי, אנחנו מדברים על הפעולות שאנחנו צריכים לעשות
על מנת להתקדם לקראת היעדים והמטרות שהצבנו לעצמנו.
בשונה מהתכנון היומי שבו אנחנו מוחקים כל משימה שסיימנו,
בתכנון חודשי אנחנו לא מסמנים וי כל יום.
זו תכנית יותר ארוכה, המצריכה מאיתנו פירוק של המשימה לפעולות יומיומיות או שבועיות
במטרה להשיג יעד או מטרה יותר גדולים.
ולפעמים התכנון החודשי הוא רק חלק מתוך מכלול של דברים שאנחנו רוצים להשיג במהלך השנה.

אתן לכם דוגמה- מתחילת שנת 2020 מכרנו מספר נכסים בארה”ב.
את הדו”חות השנתיים בארה”ב אני בדרך כלל מגיש במרץ, כאשר בפועל ניתן להגיש אותם עד ה-15 באפריל.
כל שנה, אני שולח את הדו”חות ל- CPA שלי (רואה חשבון אמריקאי) עד ה-31 במרץ.
כך אני יודע שהמשימה הזו הושלמה, גם הרבה לפני הזמן. 

בשנת 2019 השלמתי מספר עסקאות נדל״ן, שכללו גם נכסים להשכרה וגם מכירות של נכסים.
הדו”חות של המכירה שונים מהדו”חות של ההשכרה מכיוון שצורת ההכנסה שלהם היא שונה.
לא מדובר ברווח פירותי כמו בהשכרה, אלא ברווח הוני (לקחנו נכס, השבחנו אותו ומכרנו אותו ברווח).
ברווח כזה לוקחים את סכום הרכישה ואת סכום המכירה, ואנחנו משלמים את המס על ההפרש ביניהם, בניכוי ההוצאות.
כל דו”ח כזה הוא קובץ אקסל, שאני משקיע בו בין חצי שעה לשעה של עבודה,
וכמובן שגם את הדו”חות האלה אנחנו צריכים להגיש.

כבר בלו”ז החודשי שלי לחודש הנוכחי (09/2020) נמצאת משימת הכנת הדו”חות האלה.
אתם בטח שואלים את עצמכם, למה אני צריך להכין את הדו”חות האלה כל כך מוקדם?
השנה עדיין לא הסתיימה, בפועל יש עוד רבעון שלם לפנינו. וגם אז, יש לי עוד שלושה חודשים להגיש את הדו”ח לרו”ח.
אז אני אענה לכם- זה לא משנה!
אם אנחנו מחלקים המשימות לארבעה רביעים לפי מטריצת “חשוב / דחוף” (אני מסביר על כך בוובינר ניהול הזמן),
אני תמיד אעדיף לפעול מתוך הרביע של “חשוב ולא דחוף”.
כשאנחנו מתנהלים מתוך ה”חשוב ולא דחוף”, החיים שלנו רגועים.
כשאנחנו פועלים מתוך “חשוב ודחוף” אנחנו כל הזמן מכבים שריפות.
עוד יותר גרוע מזה, זה להתנהל מתוך “דחוף ולא חשוב”.
כאן מדובר באנשים שמתעסקים כל היום באחרים או פשוט בדברים לא חשובים, רק כי הם דחופים. 

אז איך ניתן להגיע למקום בו אנו מתנהלים מתוך רביע ה”חשוב ולא דחוף”?
בדיוק בעזרת תכנון נכון של לוחות הזמנים שלנו.
זו הסיבה שבגללה משימת הכנת הדו”חות של הנכסים שכבר מכרנו במהלך השנה, נמצאת בחודש ספטמבר.

אני לא יודע איך אתם מתכננים את הזמן שלכם, אבל תדעו שיש לנו שבעה תחומי חיים,
ומתוך שבעת התחומים הללו, אנחנו קובעים על מה חשוב לנו לשים דגש בחודשיים או שלושה הקרובים.
כשאני מסתכל על התכנון החודשי שלי, יש שם דברים שקשורים לאספקט הפיזי/לרוטינת האימונים שלי.
לדוגמה- שמתי לעצמי יעד לעלות לשני אימוני ריצה בשבוע, וגם דברים שקשורים לביזנס, למשפחה ולשאר התחומים.

חשוב להבין שבתכנון החודשי שלנו יהיו גם דברים שלא נסמן עליהם וי וזהו.
כלומר אנחנו נסמן וי ובחודש הבא הם יופיעו שוב, ואולי אפילו נגדיל את המינון שלהם.
עם זאת, כשנסמן את ה-וי עליהם, תהיה לנו תחושה טובה עם עצמנו.
עמדנו במשימה!
כמובן כשאנחנו מתנהלים מרביע ה”חשוב ולא דחוף”.

רוב האנשים “נזכרים” לעשות ספורט ולשנות את הרגלי התזונה שלהם כשזה כבר נמצא ברביע “חשוב ודחוף” (כיבוי שריפות).
כשהבריאות שלהם כבר נפגעה או כשהמצב שלהם כבר לא טוב.
הדרך הנכונה לחיות ולהתנהל היא לפעול לפני שצריך לכבות את השריפה.
לחשוב על הדברים האלה מראש, ולא לחכות עד שכבר מאוחר מדי ואין ברירה.
כמובן שכלל זה תקף גם להרבה נושאים אחרים, ואפילו תשלום חשבונות.
הזמן הנכון ביותר לתשלום חשבונות הוא מיד כשהם מגיעים.

אז בימים האחרונים דיברנו על לנקות את כל ה”רעש” שיש לנו בראש.
זה חשוב מאוד מכיוון שרק אז אנחנו נמצאים במקום נקי שמאפשר לנו להתעסק ביצירתיות,
בתכנון החיים שלנו ובפעולות המקדמות שאנחנו יכולים עוד לעשות בדרך למטרות שלנו.

מחר נחזור ל”שגרה” שאחרי ראש השנה. אמנם לא ממש שגרת עבודה רגילה, כי הסגר עדיין כאן.
השאלה החשובה כאן היא: האם אתם חוזרים מחר לאותו מקום שבו הייתם בשנה שעברה?
או שתפתחו את השנה הזו יותר חכמים, מאורגנים, מסודרים ומתוכננים
כדי להגיע לתוצאות מרשימות הרבה יותר במהלך השנה הקרובה?
כי זה אפשרי עבור כל אחד ואחת מכם!

אסיים במשפט שאמרתי לכם לפני כמה ימים:
People over-estimate what they can do in one day, but they under-estimate what they can do in one year. 

קחו את המשפט הזה, תחשבו עליו טוב טוב ותנצלו את היום הזה לעשות תכנון נכון של היום, השבוע, החודש והשנה הקרובה.
מה אתם רוצים להשיג??
מה אתם רוצים להשיג עבור עצמכם?
תחשבו איזה אדם הייתם רוצים להיות בעוד שבוע? בעוד חודש? בעוד שנה?
ואם אתם רוצים להשיג משהו ברמה החומרית,
תזכרו שזו זכותכם ואין צורך להרגיש רגשות אשם או להרגיש רע עם זה.

בספר “מדע ההתעשרות” של וואלס ד. ווטלס הוא מציין בפרק הראשון: יש לנו את הזכות להיות עשירים!
זו זכות קיומית שקיבלנו.
הרצון להקיף את עצמנו בדברים יפים, בדברים שגורמים לנו להרגיש טוב, לחשוב טוב ולצמוח טבוע לנו ב-DNA,
כל עוד זה לא מכניס אותנו למרדף אחרי עצמינו ומגיע באופן טבעי מהצמיחה ומההתפתחות שלנו.

מאחל לכולנו שנה של צמיחה, של התפתחות ושל שגשוג!
עוז קורן

מתוך שידור לייב ששודר בקבוצת משגשגים, 20.9.2020

כפי שרובכם יודעים, אני עובד עם לפטופ Mac כבר משנת 2014. זה התחיל במעבר שלי למכשיר אייפון והמשיך ללפטופ, וזה קרה אחרי שנים שבהן הייתי “חסיד” של מכשירים שאינם של Apple, בגלל הפלטפורמות הסגורות שלהם, חוסר הנגישות והריחוק מכל מה שמיוצר על ידי חברות אחרות. 

אבל ברגע שחוויתי את היתרונות של האייפון והבנתי עד כמה חזקה התוכנה והחומרה של המכשירים עברתי ל- Mac.

עכשיו אני עובד עם לפטופים כבר קרוב ל- 20 שנה, עבדתי כמעט עם כל החברות- HP, DELL, LG, LENOVO, IBM ועוד. אני יכול לומר לכם שיש לי את ה-Mac כבר שש שנים ואני עומד על 0% Downtime. (מי שמשתמש בלפטופ מכיר מונחים כמו-  Blue Screen או Downtime, לעשות ריסטארט ולפרמט הארד דיסק).

כל הלפטופים שעבדתי איתם היו מחזיקים מעמד בין שנה לשלוש שנים, ואז עברתי ל- Apple וכמו שאמרתי- אני עומד איתו על 0% Downtime.

אני לא אומר את זה כפרסומת ל- Apple, כיוון שגם להם יש את החסרונות שלהם. אחר החסרונות הבולטים הוא כוננים קשיחים ניידים או התקני USB. אם הכונן או ההתקן מפורמט למייקרוסופט, ניתן יהיה לראות את הקבצים שנשמרו עליו, אך לא ניתן יהיה לערוך אותם. כדי לערוך קובץ כזה אנחנו צריכים להשתמש בתוכנה של צד ג’.

דוגמה: התחלנו את מחזור 7 של תכנית “המשקיע”, וכל הקורס שמור לי על הכונן הקשיח החיצוני. כשהתכוננו לפתיחת הקורס, הייתי צריך לערוך את המצגת של השיעור הראשון. הורדתי את הקובץ למחשב, ביצעתי את השינויים ושמרתי אותו. לאחר מכן, כשרציתי להעביר אותו בחזרה להארד דיסק, נתקלתי באתגר. משהו לא הסתנכרן כמו שצריך עם המערכת של הספק החיצוני ולא הצלחתי לשמור אותו.

זה הוביל אותי להחלטה לעשות סדר בכונן הקשיח (500G) שנמצא בשימוש כל הזמן, וגם בכונן נוסף שמשמש כהתקן הגיבוי שלי. יש אנשים שמשלמים המון כסף ושומרים הכל בענן, אני משתמש בכונן עם נפח של 2 טרה ושם יש לי גיבוי להכל.

יש שם את כל האירועים, כל התמונות, כל הסרטונים, כל התכניות, כל הכנסים וכל הסדנאות שעשיתי אי פעם. 

אז אתמול ישבתי במשך שעות ארוכות ועשיתי סדר בכל מה ששמרתי על הכוננים האלה. העברתי לגיבוי דברים חדשים ששמרתי, ניקיתי, פרמטתי ועשיתי סדר בכל התוכן שנמצא שם. עברתי על כל מה שנמצא על ההארד דיסק של המחשב והעברתי את זה לשני סוגים שונים של גיבויים. ממש סדר פסח, קיבלתי את ההחלטה ופשוט עשיתי את זה! 

בסופו של דבר סיימתי את התהליך, הכונן עכשיו נקי ומסודר ויש עליו רק את מה שאני צריך באופן נגיש, פרמטתי אותו למאק ועכשיו אני לא צריך צד ג’ כדי לבצע את השינויים וזה מסונכרן. יש לי עדיין עבודה שאצטרך לעשות- לבדוק ולמחוק כפילויות, או למחוק דברים שאין לי בהם צורך יותר. אבל נראה לי שאעשה את זה בכיף שלי במהלך השבת. 

רציתי לשתף אתכם בזה מכיוון שיש משמעות לתקופת החגים הזו. לראש השנה יש את משמעות ההתחדשות, לבוא לבן ונקי, ויש גם את ה”תשליך” של יום כיפור. אני ממליץ לכם להשתמש בתקופה הזו כזרז כדי לעשות את הדברים שאנחנו בדרך כלל נמנעים מלעשות או שמים בצד.

קחו את הזמן לעשות את הסדר, את הניקוי הזה. לסדר את המשרד או את הבית. את הדברים שהדחיינות האנושית שלנו גורמת לנו לא להתעסק איתם ביום יום. יש דברים שאנחנו פשוט לא מספיקים לעשות בהתנהלות השוטפת שלנו, כי תמיד יש משהו חשוב ודחוף יותר לטיפול, במרדף המטורף הזה, במירוץ החיים שאנחנו חיים בתוכו.

אני ממליץ לכם ממש להשתמש בתקופת החגים כשיש סביבנו עננה של התחדשות ורצון להגיע “נקיים” יותר לשנה החדשה, כדי להתנקות באמת. בנוסף, כרגע רובנו נמצאים בסגר עקב הקורונה. אז בואו ננצל את הזמן כדי לנקות ולסדר. קחו בחשבון שככל שהרעשים האלה מתנקים לנו מהראש, התמונה הרבה יותר ברורה ואנחנו יכולים ליצר משהו חדש. אפשר לנצל את זה שניקינו את רעשי הרקע ואנחנו יכולים עכשיו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם נעשה את זה, נצליח להגיע לשנה החדשה עם רעיונות חדשים, עם פריחה חדשה ועם שגשוג אמיתי. הגיוני, נכון?!

אחד הדברים הראשונים שראיתי הבוקר בנייד שלי, היה פוסט של הפרופסור שלי לסקסופון מלפני כמעט 24 שנה. הוא כתב על הקיר שלי בפייסבוק שיצא לו לראות קצת מהתמונות שלי, מהעשייה שלי והוא מאוד שמח בהצלחה שלי. זה הגיע ממש משום מקום. עוד לא עניתי לו אבל זה ממש ריגש אותי לראות את זה כי לא תקשרנו כבר 20 שנה. כמובן שאגיב לו אבל המקרה הזה מתחבר לעיקרון שיש סיבה לכל דבר, גם אם אנחנו לא מבינים אותה. מיד תבינו למה אני מתכוון.

במהלך השבוע האחרון עלתה בי תשוקה לחזור לנגן בסקסופון, להתמקצע ולהגיע שוב לרמות שהייתי בהן (יקח זמן להגיע לשם, אני יודע). חשבתי לעבוד על יצירה שהתחלתי לעבוד עליה לפני 22 שנה. זו יצירה מדהימה שעלתה לי לראש בשבוע האחרון ובא לי לעשות פרוייקט שקשור אליה. מעולם לא הגעתי איתה לרמת ביצוע גבוהה מספיק ולא ביצעתי אותה בקונצרט, רסיטל או הקלטה. 

היתרון של חיים בחופש פיננסי הוא שיש לנו את הבחירה לעשות מה שבא לנו מתי שאנחנו רוצים. תבינו, אין לי ג’וב, אין לי “עבודה”. כשאני קם בבוקר אין לי משרד ללכת אליו. כשטלי קמה בבוקר, היא עדיין צריכה ללכת למשרד ולנהל את העסק כמנכ”ל משותף של חברה גדולה.

אמנם יש לי פרוייקטים שאני עובד עליהם, יש דברים שאני עדיין צריך לעשות אבל בחרתי בהם. יש לי את ״תכנית המשקיע״, אבל אני זה שבחרתי לפתוח עוד מחזור, אני בוחר ללמד. אני בוחר מה לעשות, מתי לעשות ואם בכלל. כל ה”חובות” שלי הן מבחירה!

אני משתף אתכם בדברים האלה במטרה לגרות את החשיבה שלכם כל הזמן, את היצירתיות והעשייה שלכם. אולי משהו יהווה עבורכם טריגר לקבל החלטה לפעולה מסויימת שתייצר אצלכם פריצת דרך.

עוז קורן – הגיע הזמן לעשות פה סדר

מתוך שידור לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק בתאריך 17.09.2020