הספר יצא לאור בשנת 1996, במשך תקופה ארוכה הוא כיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
הוא משמש השראה לחוקרים, כותבים וסופרים בתחום חקר המיליונרים.
אני מכיר את הספר הזה וקראתי כבר כמה תקצירים שלו, אני מכיר גם כמה מהנקודות שהוא מדבר עליהן מתוך המחקרים שלי.

ואני רוצה להקריא לכם כמה פסקאות מתוך הספר של יעקב בורק “האם שימפנזים עדיין חושבים על פרישה”,
שם הוא תמצת באופן מאוד יפה את הספר ואת הנקודות העיקריות שלו. אני חושב שהמחקר שלו מאוד מעניין.

“השמות שבספר לא מוכרים. זכייה אקראית בלוטו או אקזיטים מתוקשרים של תקופת בועה כזאת או אחרת ימצאו תמיד את דרכם לעמודי החדשות,
אך הסיכוי האמיתי להשתתף בחגיגה הזאת קטן מאחד ל-4000″. 

זאת אומרת, הסיכוי שלנו להפוך למיליונרים עקב זכייה בלוטו או אקזיט, קטן מרבע אחוז, לעומת כל שאר המתעשרים.

״סטנלי לא עוסק באלה בספרו. הוא חוקר מיליונרים שהונם העצמי (נכסים בניכוי ההתחייבויות בגינם) גבוה ממיליון דולר, ונצבר, בדרך כלל, הרחק מאור הזרקורים.
שיעורם של בתי אב אלה בארה”ב הוא 5%, כלומר אחד לעשרים.
אלה לא מיליונרים מלידה. פחות מ-2% מהם ירשו את הונם, רובם ייצרו אותו בדור אחד. רובם לא הימרו כל חייהם ולו פעם אחת.
סטנלי מנסה להבין אם יש באורח חייהם או בחשיבתם כדי להסביר את ההבדל בין עושר פרי יד המקרה ועושר שהוא תולדה של מאפייני אישיות.
דמותו של המיליונר המתגבשת ממחקרו רחוקה מאוד מתדמיתם הנוצצת של אנשי עסקים המשקיעים חלק ניכר מהכנסתם בצריכה ראוותנית שנועדה לבסס את מעמדם החברתי.
המיליונרים שסטנלי חקר מעדיפים כמעט תמיד עצמאות כלכלית על פני מעמד חברתי.
עמוד השידרה הערכי של המיליונר שבדלת ממול בנוי לעמוד איתן נוכח לחציה של תרבות הצריכה המכשילה כה רבים מבעלי ההכנסה הגבוהה.״

שימו לב למה שהוא אומר. דיברנו עשרות פעמים על הרגלי הצריכה ותרבות הצריכה. אם אתם זוכרים בלייב של “חדש לא בהכרח אומר טוב יותר”
ונגענו בנושא בהרבה לייבים אחרים. הוא ממש מדגיש את הנושא הזה של תרבות הצריכה.

״המיליונר האמריקני הטיפוסי אינו קונה מכונית שעולה יותר מ-40 אלף דולר, אף על פי שהכנסתו השנתית היא 435 אלף דולר;
מיעוטם של בני קבוצתו נוהגים במכונית בת פחות משנה.
70% יעדיפו לחדש את סוליות נעליהם בטרם ירכשו נעליים חדשות, 71% מהם מכינים רשימת קניות לפני שהן יוצאים למרכול.
עם זאת, כקבוצה, הם משלמים את רוב מס ההכנסה במדינה.״

זאת אומרת, מעמד הביניים העליון הוא זה שנושא בנטל של מס ההכנסה.
חלקכם אולי יודעים שהאנשים העשירים באמת בארה”ב, כמעט ולא משלמים מס הכנסה, באופן חוקי לגמרי.
בארה”ב יש המון אפשרויות “להתחמק” מתשלום מס. בישראל הרבה יותר קשה לעשות את זה, אבל גם פה יש דרכים.
האנשים העשירים באמת מגינים על עצמם באמצעות מקלטי מס, מפלטי מס והגנות מס. ממש “מבנים” שמגנים עליהם מתשלום מס גבוה מאוד.
לכן, גם בישראל המעמסה של תשלומי המס ברובה נמצאת על כתפיו של מעמד הביניים.

״רובם חיים בבתים שנבנו לפני יותר מ-40 שנה. הסיכוי למצוא בכיסם כרטיס אשראי של רשת קמעונאית
שמוכרת בהנחה גדולה גבוה פי ארבעה מהסיכוי שיחזיקו כרטיס של רשת יוקרתית.
שני שלישים מהם עובדים 45-55 שעות בשבוע, משקיעים מדי שנה 20% מהכנסתם ורק לעיתים רחוקות מוכרים את המניות שרכשו.

המיליונר הטיפוסי הוא באמצע שנות החמישים לחייו ובדרך כלל עצמאי. עסקיו משעממים למדי: הוא קבלן ריתוך, מפעיל צי אמבולנסים פרטי, יבואן תבלינים, פרדסן או סוחר בולים.
95% מהם נשואים, הורים לשלושה ילדים בממוצע. הם נשואים לאותה אישה 28 שנים בממוצע. 

משיכה פיזית אינה זוכה אצלם לדירוג גבוה במניין הסיבות לבחירתו של בן הזוג: אינטיליגנציה, כנות ויכולת תמיכה הן שזוכות לניקוד גבוה.
רובם חושבים שנשותיהן שמרניות בענייני כסף אפילו יותר מהם.

יותר מ-90% מהם סיימו אוניברסיטה, בדרך כלל בציונים בינוניים.

רבים מעמיתיהם לכיתה, בעלי הציונים הגבוהים, נשארו באקדמיה כחלק מהתהליך החברתי של הברירה הטבעית. 31% מהם מקפידים לבקר בכנסיה מדי יום ראשון.״

הכוונה מאחורי “נשארו באקדמיה” היא שהם המשיכו והפכו למורים, מרצים, דוקטורים ופרופסורים, בתחום הלימוד או המחקר. 

״אם תשאלו אותם, הם ידרגו את “המזל” רק במקום ה-27 מתוך 30 גורמים שאפשרו את הצלחתם.
בראש הרשימה מדורגים הגינות ואתיקה עסקית, משמעת עצמית, כישורים חברתיים, בן זוג תומך ועבודה קשה.
הצטיינות בלימודים ויועצי השקעות נמצאים בתחתית הרשימה.״

אם אתם זוכרים, לפני יומיים דיברנו על הנושא: “האם הצלחה היא עניין של מזל” ומעניין לדעת שדווקא מיליונרים שחוו הצלחה מינורית בחיים ובעסקים,
אלה שעושים את ההון שלהם במו ידיהם כתוצאה מחיסכון ועומלים עבורו, פחות מאמינים במזל.
לעומתם, נראה כי המולטי-מיליונרים דווקא כן מאמינים במזל. הם מאמינים שהם ברי מזל, ובזכותו הם מתעשרים בקלות.

״יומן הפעילות החודשי שלהם מגלה כי המיליונרים מעדיפים לבלות עם ילדיהם ועם נכדיהם (93%), לבלות עם חברים (88%) ולבחון השקעות חדשות (80%).
47% מהם רצים וכשיעור הזה מתפללים, כנראה לא באותו זמן.

גם ניתוח שטחי של היומן החודשי מבליט את העובדה שרוב פגישותיהם של המיליונרים הן זולות. על פי סטנלי,
המיליונרים יודעים שהדברים הטובים בחיים אינם עולים או עולים מעט מאוד – מפגש עם חברים, צפייה בילדים בזמן פעילות ספורטיבית, ספר טוב או האזנה למוזיקה. 

ניתוח היומן שלהם במהלך שנה תמימה מגלה כי 85% נועצו עם יועץ המס שלהם לפחות פעם אחת.
81% הלכו למוזיאון, 30% יצאו לדיג, 17% צבעו בעצמם את גג ביתם, ורק 3% מהם הפליגו בספינת תענוגות.

סטנלי הצליח גם לעמוד על הקשר שבין מדינות המוצא לצבירת העושר.
שלא במפתיע, שיעור המתעשרים החדשים מבין המהגרים גבוה משיעורם בקרב מי שנולדו להורים אזרחי ארצות הברית.״

אלה פחות או יותר הנקודות שרציתי לדבר עליהן, אני אתן רק עוד פיסקה אחת:

״בצד המעשי, סטנלי מחלק את בעלי השכר הגבוה לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, משביחי עושר – אלה שהתנהגותם מבטיחה כי הונם העצמי יגדל עם הזמן;
והקבוצה השניה, מדללי עושר- אלה שהתנהגותם הצרכנית מכרסמת ביכולתם להשביח את הונם.

כיצד תדעו לסווג את עצמכם? המבחן פשוט: הכפילו את הכנסתכם הכוללת השנתית לפני מס בגילכם וחלקו בעשר.
תוצאת הנוסחה הפשוטה הזאת אמורה להגדיר את ההון העצמי (ללא ירושות ומתנות) הצפוי לרמת הכנסתכם וגילכם.
אם בפועל יש לכם פי שניים מכך, אתם משביחי הון. אם יש לכם חצי או פחות מתוצאות החישוב שערכתם,
אתם, כנראה, מדללי הון וכדאי שתשקלו מחדש את הרגלי הצריכה שלכם.

המסקנה העיקרית שניתן להקיש מתוך ים הנתונים שמביא ספרו של סטנלי הוא שסוד עושרם של המיליונרים שבדלת ממול הוא,
בראש ובראשונה, יכולתם לחיות מתחת לאמצעיהם. חלקם איך לומר זאת בעדינות, קצת קמצנים.
הם משקיעים זמן ואנרגיה בביסוס עצמאותם הכלכלית ומוותרים על צריכה ראוותנית ועל סמלי סטטוס מדללי עושר. 

סטנלי עצמו הציע ליותר מאלף המיליונרים שהשתתפו במחקר לתרום את הסכום הצנוע, שהוצע להם כפיצוי על זמנם ועל רצונם הטוב, לקרן הצדקה המועדפת עליהם.
רבים מהם לא היססו כלל לפני שענו לו: ” אנו קרן הצדקה המועדפת עלינו”. מעניין מה היה שומע אילו היה עורך את מחקרו בישראל.״

אז מה אנחנו מסיקים מהספר הזה? אלה נקודות מאוד מעניינות, והמסקנה המתבקשת היא שעל מנת להתעשר,
עלינו לחיות מתחת לאמצעים שלנו, לקחת חלק מהכסף שלנו לטובת השקעות והשבחת העושר וההון שלנו. 

הנושא הזה הולך יד ביד עם “הנוסחה“- קורס הדגל שלי. מי מכם שמכיר את הקורס או עבר אותו יכול להבין איך זה מתחבר.
מי שלא, ממליץ לכם להקליד “הנוסחה” בגוגל ואתם מוזמנים לקרוא ולעקוב אחר הדברים.

עוז קורן מדבר על המיליונר שבדלת ממול

מתוך לייב בקבוצת משגשגים בפייסבוק ששודר בתאריך 20.10.2020

לפני כיומיים המלצתי לכם על הספר “פעם כשאהיה צעיר” של יעקב בורק.
ההמלצה שלי הגיעה אחרי שקראתי את הרבע הראשון של הספר, שדיבר אלי מאוד.
הספר הזה בנוי בצורה מוזרה קצת, זה אוסף של מאמרים שהוא פרסם ומחולק לרבעים.
אז הרבע הראשון היה מאוד מעניין, הרבע השני הרבה פחות.
אני מחכה לראות מה יהיה ברבע הבא, מבטיח לעדכן אתכם. 

בכל אופן, נכון לעכשיו אני חוזר בי מההמלצה.
מכיוון שהמלצתי לכם על הספר, ומתוך היושרה שלי, רציתי לשתף אתכם גם בזה.
אתם יודעים איך זה: לא כל מה שמתחיל טוב ממשיך טוב…

יש נקודה נוספת שרציתי להעלות כאן,
בהמשך ללייב של אתמול  “איך אנחנו מרגישים – היום”.
דיברתי שם על קבלה של המצב הנוכחי שלנו, וזה בא לידי ביטוי בכמה רמות. 

אתמול דיברתי על המצב הפיזי: עייפות, כאב וכו’,
והמצב המנטלי שלנו: שמחה, עצב, כעס והמצב הרגשי שלנו בכלל.
קראתי פעם באיזה ספר ש”מאסטר אמיתי” לומד לקבל את הסיטואציה.
הוא מתנהג קצת כמו שיבולת, מתכופף עם הרוח ויודע לנצל אותה לטובתו. 

אתמול שיתפתי אתכם ברמה האישית,
שאחרי שבוע די עמוס הייתי קצת עייף ותשוש.
אז אתמול בחרתי להוריד קצת את הרגל מהגז,
לעשות עצירה ולהיות קצת יותר בהקשבה לעצמי ולגוף שלי. 

זה לא שלא הרגשתי טוב, אבל לא הייתי במיטבי.
לשמחתי הרבה, היום בבוקר התעוררתי ואני מרגיש הרבה יותר טוב.
הגוף שלי מודה לי עכשיו על ההקשבה והעצירה. 

חשוב שתבינו, יש ימים שבהם אנחנו עייפים, וימים מלאי מרץ.
יש שעות בהן אנו מרגישים את העייפות ויכול להיות
שאנחנו צריכים רק לעצור לשעה או שעתיים וההרגשה כבר תשתפר. 

כן, גם לגיל שלנו יש השפעה. המרץ והחיוניות שלנו בשנות ה-40
שונים ממה שהיה כשהיינו בשנות ה-20 שלנו.
גם את זה אנחנו צריכים לקבל ולהבין שאנחנו לא מתפקדים באותו הקצב שהיינו רגילים. 

בדיוק פה נכנסת לתמונה ההקשבה לגוף ולמיינד שלנו,
לרגשות ולתחושות שלנו: לשמחה, לכעס, לרעב ולשובע.
פשוט להיות ערים אליהם.

אני אתן לכם דוגמה. אני בא מבית פולני.
כילד לימדו אותי שחייבים לסיים את כל מה שיש בצלחת, כך היה כל חיי. 

עם זאת (וזה קרה בעיקר בשנה- שנתיים האחרונות),
גיליתי שאני לא “חייב” לסיים את כל מה שיש בצלחת שלי, גם אם זה מאוד טעים.
ואיך זה קרה? מתוך ההקשבה שלי לגוף!
גיליתי שהגוף שלי פשוט לא מגיב טוב לעומס, זה לא עושה לו טוב. 

מאז שהבנתי את זה, אני יודע שהבחירה היא שלי.
אז לפעמים אני משאיר קצת בצלחת ולפעמים מסיים. 

זו בדיוק הנקודה. ברגע שנהיה מספיק קשובים ומודעים לעצמנו,
אנחנו נלמד לזהות מה עושה לנו טוב ומה לא
וגם נפעל בדרך הנכונה והטובה ביותר עבורנו. 

את המסקנה הבאה דווקא לקחתי מהספר והיא קשורה לאושר שלנו:
אחת הדרכים המהירות והבטוחות לחוסר סיפוק בחיים היא השוואתיות. 

אם אנחנו רוצים להיות מאושרים, עלינו להפסיק להסתכל מה האחרים עושים,
או להשוות את עצמנו לאחרים ולהתחיל להקשיב לעצמנו ברמה הפיזית, המנטלית והרגשית. 

לידע כללי, מחקרים מראים שאנחנו לא משווים את עצמנו
ל”סתם” אנשים שנמצאים אי שם בחוץ, אלא ל 100-150 איש,
שבסביבה הקרובה יותר שלנו, שאנחנו איתם באינטרקציה כלשהי.

אני רוצה לשתף אתכם בעוד דוגמה: לפני כמה ימים טלי (אשתי) היתה אצל דודים שלי.
כשהיא חזרה היא סיפרה לי שהם קנו טלוויזיה גדולה ויפה וגם אנחנו צריכים להתחדש.
אמרתי לה שכרגע אין שום סיבה להחליף את הטלוויזיה שלנו.
הרי לפני שנתיים בערך קנינו טלוויזיה מאוד גדולה ומתקדמת, שגם עלתה לא מעט כסף. 

זו דוגמה נוספת לכך שאנחנו מתעסקים בהשוואה של עצמנו לאחרים כל הזמן.
 
כבר המון זמן שאני לא רוכש דברים סתם.
אני מבצע רכישות רק כשאני צריך משהו,
או כשיש משהו שאני יודע שיוכל יעזור לי או לקדם את העסק שלי.
רק כשאני צריך ולא כי למישהו אחר יש.
אני מלמד את הנושא הזה לעומק בתכנים של “הנוסחה”. 

אני מכיר אנשים שכל שנה מחליפים טלפון.
אני מחליף טלפון אחת ל 5-6 שנים.
אני עם אותו לפטופ כבר מינואר 2015 , הוא אוטוטו בן שש שנים.
השקעתי בו למעלה מ- 10,000 ₪, וקניתי את המוצר הכי טוב ומשודרג שהיה אז.
אני קונה ומשקיע במשהו שיחזיק לי לאורך זמן,
ולא כדי להחליף בעוד שנה או שנתיים.
תחשבו איך אתם מתנהלים, ומאיזה מקום אתם מבצעים רכישות.

אז בואו נשמור על עצמנו!
נשים לב לגוף הפיזי שלנו, למצב המנטלי שלנו
ואנחנו נדע מתי כדאי לנו להעלות את הקצב ומתי להאט.
אם נהיה בתשומת לב לעצמנו, נהיה יותר מאושרים וגם יותר מעושרים.

בהצלחה
עוז קורן

מתוך שידור חי ששודר בקבוצת משגשגים בתאריך 2.10.2020

אז כדי שתוכל לבנות את העסק שלך,
בצורה שתאפשר לך להכניס כסף גם כשאתה מטייל,
נופש ונהנה, החלטתי לשתף אותך.
ב- 4 הדגשים הללו:

1. מכל מקום בעולם

כדי שתוכל להנות מלייפסטייל
ברמה גבוהה ולהיות בכל מקום שתרצה בעולם,
תוך כדי שהעסק שלך מניב לך כסף,
עלייך לבנות תשתית נכונה לכך.
דאג לכך שלא תהיה “מחובר באזיקים”
למקום מסויים, שיחייב אותך להגיע אליו מידי יום,
כדי שהעסק יצליח לפעול.
בנה את המערכות שלך כך שתוכל לשלוט,
על כל העסק בשלט רחוק,
זאת אומרת באמצעות הנייד והלפטופ.

2. מנף את העסק

תשקיע מזמנך תחילה
כדי לאתר אנשי מקצוע טובים שיוכלו לקחת ממך,
חלק מסויים ממטלות העסק.
תמיד תחשוב קדימה וזכור שהמטרה שלך,
היא שהעסק ייצר עבורך כסף
גם כשאתה בחופשה חלומית.
ברגע שכל מטלות העסק שלך יבוצעו
על ידי עובדים טובים, ורווחיות העסק לא תיפגע,
והכסף ימשיך לזרום לכיסך,
גם בלי מעורבות שלך בעסק,
ניצחת!!!!

3. מותג ייחודי

דאג לבדל את עצמך
מכל המתחרים בשוק,
ולהביא משהו חדש לעולם.
אם תעשה זאת בצורה נכונה,
תצליח להבטיח לעצמך שקט נפשי
גם בתקופות מאתגרות במשק,
וזאת מכיוון שאתה הוא היחיד
שנותן את הערך המיוחד שלך לעולם,
ומי שזקוק לו יידע,
שרק דרכך הוא יוכל לקבל אותו.

4. תחשוב גלובלי

בעולם יש מיליארדי אנשים,
שצריכים את השירות/מוצר שלך.
דאג לבנות את המערכת
ברמה גלובלית ולא מקומית.
המון אנשים חושבים בקטן
ומגבילים את אספקת המוצר/שירות שלהם
לפי אזורים/ערים/מדינות.
עלייך לחשוב גלובלי,
ולתת גישה לערך שאתה נותן לכל אוכלוסיית העולם,
ובכך תגביר משמעותית
את סיכוייך להרוויח יותר!!!

עלה והצלח!!!

התשובה שלי בדרך כלל היא:
אתה חייב שיהיה לך עסק משלך!

לעולם אינך זקן מדי או צעיר מדי
“אם מישהו יגיד לך שאינך יכול
להקים עסק שאחרים ירצו לקנות,
נצל את המחשבה הקטנונית
הזאת כדי להעניק לך השראה.
אמנם נכון שביל גייטס היה צעיר מאוד
כשהקים את מיקרוסופט,
אבל קולונל סנדרס היה בן 66
כשהקים את קנטקי פרייד צ’יקן!”

3 סיבות למה אתה מוכרח שיהיה לך
עסק עצמאי משלך:

1. הטבות מס

כשכיר אתה מקבל משכורת נטו,
לאחר שהמעסיק שלך (בד”כ) שילם את כל המיסים,
מתוך נגזרת של השכר אותו אתה מרוויח
ללא שום יכולת לקזז הוצאות.

כעצמאי יש לך את האפשרות לקזז הוצאות עסקיות,
מתוך סכום ההכנסות הכולל שלך,
ובכך יש לך את האפשרות לשלם פחות מס! 

2. תקרת שכר

כשכיר ההכנסה שלך מוגבלת.
הכוונה היא שלצורך הדוגמה אם אתה מרוויח היום
30 ש”ח לשעה ועובד 10 שעות ביום
זה אומר שהשכר היומי שלך הוא 300 ש”ח.

במידה ומקום העבודה יאפשר לך לעבוד יותר
מ- 10 שעות ביום ותחליט להיות סופרמן
ולהכפיל את שעות העבודה ל20 שעות ביום,
(למרות שבינינו, כמה ימים כאלה תצליח לשרוד?
אבל נגיד ש…)
זה אומר שהשכר היומי שלך יהיה 600 ש”ח.
יותר מזה לא תוכל להרוויח,
ההכנסה שלך מוגבלת!

כעצמאי המשוואה דיי פשוטה:
ככל שתייצר יותר ערך,
לכמות גדולה יותר של אנשים,
כך הכנסות העסק שלך יצמחו!
זאת אומרת שההכנסה שלך
מעסק עצמאי לא מוגבלת.
ואם תדע לנהל את העסק כמו שצריך
תוכל להגדיל את הכנסותיך מידי שנה.

3. האפשרות למינוף

כשכיר, העניין הוא פשוט מאוד:
אם לא תתן שעות עבור המעסיק שלך,
לא תקבל שכר.

כעצמאי יש לך את האפשרות להעסיק עובדים,
שבשלב כלשהו יעבדו יחד איתך בעסק,
ואם שתמצא עובדים ממש טובים,
שילמדו לתפעל את הדברים
גם בלי שתהיה נוכח או מעורב בעסק,
העסק יתחיל לייצר לך הכנסה
גם ללא מעורבות או נוכחות שלך!

אז אם עדיין לא פתחת עסק עצמאי משלך,
אני מזמין אותך לשקול ברצינות את הנושא,
כדי לעשות צעד משמעותי
בדרך אל החופש הפיננסי שלך.

אם כבר יש לך עסק עצמאי משלך,
מצויין!
אני מזמין אותך לחשוב
על הדברים שכתבתי במייל זה,
ולהתחיל לבנות תוכנית עסקית
שתתן מענה ל- 2 שאלות עיקריות:

1. כיצד העסק שלי יכול לתת יותר ערך?
ולהגיע ליותר לקוחות?

2. מה צריך לקרות בעסק שלי
כדי שהוא יצליח לפעול גם בלי מעורבות שלי?

בהצלחה,
והמשך שבוע מעושר!!!

עוז קורן – מנטור להשכלה פיננסית

אוגוסט האחרון ריסק אותי לחתיכות!!!”

“שלום עוז היקר,
עד לפני שנתיים הייתי שכיר,
עבדתי המון שעות כדי לפרנס בכבוד את משפחתי,
וכשראיתי שהשכר שאני מרוויח (מעל הממוצע בישראל)
לא מספיק לי כדי לכלכל את אשתי ו3 הילדים שלי,
הבנתי שאני חייב לעשות שינוי,
וחשבתי שלפתוח עסק עצמאי
משלי יכול להיות רעיון טוב.

השקעתי את כל חסכונותיי כדי להתחיל את הקמת העסק.
בחודשים הראשונים השקעתי אינספור שעות
כדי להעמיד את העסק על הרגליים,
ולאחר מספר חודשים אפילו התחלתי לראות רווחים!

אך במקום שהעסק יעלה (כפי שחשבתי)
התחלתי לחוות ירידות, עליות ואז שוב ירידות,
שגרמו לי לא לישון בלילה!!!

הדאגה לעתיד משפחתי עקב המצב הלא פשוט,
והידיעה שחודש אחד יהיה להם מה לאכול,
וחודש אחרי זה ההישרדות
של בני משפחתי תלויה סימן שאלה,
הכניסה אותי לחרדות עמוקות….

לצערי חודש אוגוסט האחרון (2017)
הביא אותי למסקנה שאני חייב לסגור את העסק!

כל מה שרציתי לעשות היה
פשוט לחיות טוב יותר,
וכעת אני תקוע עמוק בבוץ עם עסק בשלבי סגירה,
שהשאיר אותי עם חובות עצומים!!!

אינני יודע מה לעשות,
אני פונה אלייך כיוון ששמעתי מחבר
שעזרת לו לחולל פלאות בעסק שלו,
ואני מוכרח שתעזור לי לקום על הרגליים.

אודה באם תוכל ליצור עימי קשר בהקדם,
זה מצב לא פשוט…”

זוהי פנייה שהגיעה אליי לפני כמה ימים,
אבל חשוב להבין שאני מקבל
המון פניות דומות בנושא.

שים לב:
עסק יכול להיות דבר מסוכן!

בנייה, תפעול או ניהול לא נכון של עסק עצמאי
עלולים במהרה לגרום ל:

*הפסדים כבדים
*צבירת חובות
*החמרה במצב הנפשי כתוצאה מלחץ
*בזבוז אדיר של זמן, מאמץ ואנרגיה

זה לא משחק ילדים!!!

אוגוסט לא אשם…
אני חלילה לא מתכוון להתרברב,
חשוב לי פשוט להעביר מסר מסוים:

עבורי אוגוסט האחרון (2017),
היה בין החודשים הטובים ביותר בעסקים שלי!
בין היתר:

*נוצרו שיתופי פעולה חדשים
*התחלתי מיזמים חדשים בארץ ובחו”ל
*באחד מהעסקים שלי הגענו
לתוצאות גבוהות ב- 120% יותר מהיעד שהצבנו!
*וכמובן שהמחזורים היו רווחיים ביותר

ואם כל זה לא מספיק,
10 ימים מתוך חודש אוגוסט,
הייתי בכלל בהולנד
בחופשה משפחתית מהנה ביותר =)

המסר שלי אליך הוא:
אין קשר בין חודשי השנה 
להצלחה של העסק שלך!

״בניין שיסודותיו חזקים, יעמוד איתן
גם בסופות ובסערות העזות ביותר״

העסק שלך מאוד דומה לבניין:
היום המדינה מחמירה, ומעמידה בירוקרטיה,
וכוח פיקוח עצום אשר מפקח על קבלני הבנייה,
כדי לוודא שכל שלב בבניית הבניין
יהיה לפי הספר,
כדי להבטיח את בטיחותם של דיירי הבניין.

המדינה עושה כל שביכולתה,
כדי לדאוג שמבני המגורים יהיו בנויים
ומוגנים ככל האפשר ממצבי אסון
כמו רעידות אדמה, שריפות, סופות ועוד…

בדיוק כמו בניין, כך גם העסק שלך:
ככל שהוא יהיה בנוי טוב יותר,
יציב יותר, חזק יותר, וחכם יותר,

כך יהיה העסק שלך רווחי יותר,
ועמיד וחזק יותר גם בתקופות בהן
רוב המשק חווה ירידה משמעותית…

בהצלחה!

עוז קורן מנטור להשכלה פיננסית

אני יודע, בישראל חם אששש!
אבל פה קריר ונעים,
אפילו קצת גשום.. (אל תשנאו אותי…)

הבטחתי לך שלוש תובנות אז הנה:
הדבר הראשון ששמתי לב אליו,
ממש איך שיצאנו מהמטוס,
זה שאפשר לנשום פה!

נכון, פחות חם ולח פה,
ולכן הרגשתי את זה באופן מיידי,
אבל מעבר לזה,
באופן כללי, ברגע שאנחנו נמצאים בחופשה,
אוטומאטית מפלס הלחץ שלנו יורד,
ולכן הנשימות שלנו יותר עמוקות,
או יותר מלאות.

זה מזרים הרבה יותר חמצן למוח,
וגורם למוח שלנו לעבוד
בצורה הרבה יותר אפקטיבית.

טיפ קטן עבורך: 

למשך 30 השניות הבאות,
לעצום עיניים ופשוט לקחת נשימה עמוקה,
דרך האף..
למלא את הריאות עד הסוף..
ולשחרר לאט דרך הפה.
עכשיו עוד פעם.. ועוד פעם.

הדבר השני שרואים כמעט מיד,
זה המרחבים הפתוחים, העצומים והירוקים,
שמלאים בפרות וכבשים.
ולכן הולנד היא יצואנית החלב הגדולה בעולם!
אז נכון, בתור מישהו שכמעט ולא נוגע בחלב,
חטאתי קצת, וטעמתי פה ושם,
אבל חשוב להבין שהגבינה המתועשת,
שונה לחלוטין מגבינה טבעית,
ובכל מקרה, מוצרי חלב,
מאוד לא בריאים לגוף האדם.
לא אכנס לכל הדיון כאן,
יש על זה מלא מחקרים, אבל:

 הנה טיפ קטן עבורך שיקדם משמעותית את ההצלחה שלך”

למשך ה – 24 שעות הקרובות,
נוותר על מוצרי חלב (כולל חלב בקפה),
ועל בשר אדום.
ולאמיצים בינינו – נוותר גם על גלוטן.
במקום זה, נכניס רק פירות וירקות,
קטניות ודגנים מלאים.
ונראה מה קורה לגוף שלנו,
ולרמת האפקטיביות שלנו.

הדבר השלישי…

חוויות ללא תג מחיר.
שאלו המון אנשים לקראת סוף חייהם,
על מה הם מצטערים הכי הרבה,
וכמעט כולם השיבו,
שהדבר שהם הכי מצטערים עליו,
הוא שהם היו רוצים לייצר עוד חוויות
וזכרונות עם המשפחה והיקרים להם.

נכון, הכי קל לייצר כאלה
בנסיעה משפחתית לחו״ל…
אבל זה לא חובה!

טיפ נוסף עבורך:

כבר היום, נשים משהו ביומן,
שעדיין לא עשינו מעולם!
יכול להיות עוד היום,
או בימים הקרובים,
אבל חשוב שזה יהיה השבוע!

המשך יום מעושר!
עוז קורן – מנטור להשכלה פיננסית

]]> http://wealth-formula.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%93%d7%9d/feed/ 0 http://wealth-formula.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a7/ http://wealth-formula.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a7/#comments Thu, 22 Jun 2017 12:16:46 +0000 http://wealth-formula.co.il/?p=1256 Read More]]> אז אני כרגע שותה קפה בהילטון בבודפשט,
ופתאום התחשק לי לכתוב.
​אני די בטוח שקיבלתי את החיידק הזה מההורים שלי…
​״חיידק הטיולים״.

​אני תכף אחזור לזה אבל לפני זה,
​רציתי לקחת דקה ולשתף אותך:​
אין לי איזה סיפור קורע לב של ילדות עשוקה,
​לא הייתי אף פעם הומלס,
​(למרות שהתלבשתי פעם כאחד
​והלכתי לנגן בתחנה מרכזית בירושלים…)
לא גרתי מעולם ברכב שלי,
​(למרות שישנתי בו פעם בדרך ​מאוהיו לפלורידה…)
ו​מעולם לא רעבתי ללחם,
​(למרות שבתור סטודנט בקולג׳ ​חייתי בעיקר
​על כריך סאבווי יומי שעלה 3.41 דולר…)

​אבל!

יש משפט מאוד חשוב של ג׳ים קולינס שאומר:
״​Good ​is the enemy of great״
ומאז שאני ילד ידעתי ש״טוב״​​ לא מספיק לי.
​אולי כי ככה חינכו אותי:
​אני זוכר שכשהייתי מקבל ציון של 97 במבחן,
​אבא שלי היה שואל אותי: ״למה לא 100?״
ואולי כי ככה פשוט נולדתי…
​בכל מקרה, תמיד ידעתי שאני לא פה
​כדי לחיות חיים בינוניים.

ואני יודע שגם את/ה לא הגעת לכאן
​כדי לחיות חיים בינוניים​.

​אז אני חוזר לעניין:
​אחד הדברים שמאוד אהבתי כבר מאז שאני צעיר,
​זה לטייל.
​לחוות תרבויות שונות.
​לראות.
​לטעום.
​להריח.
להרגיש את ​תחושת החופש האולטימטיבית!

​וכדי לטייל צריך זמן וכסף.
​הייתי חייב למצוא דרך לעשות את זה.
זאת אחת הסיבות שבחרתי להיות מוזיקאי:
​כדי שאוכל להופיע ולנגן בכל העולם.
​אבל מהר מאוד גיליתי שזו אשליה…
יש הבדל גדול בין נסיעה.. לחופשה.

רק בגיל 27 הבנתי שיש דבר כזה שנקרא:
​הכנסה פאסיבית.
​שכאשר אנחנו מגיעים לייצר הכנסה כזו,
​ההכנסה שלנו לא תלויה בזמן ובמקום.
​וזה פשוט התאים לי בול!
​והתחלתי לעבוד על זה.

​​זה לא היה קל,
זה תהליך שלוקח זמן ומאמץ,
​אבל זה בהחלט שווה את זה!
​היום זה מאפשר לי לצאת ל – 12 חופשות בשנה.
​לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה.

אני מספר לך את זה…

כי אני בטוח שחיי שפע אפשריים גם עבורך!
כל שעלייך לעשות זה פשוט:
לא להסתפק בבינוניות ולרצות את הטוב ביותר!!!

עלה והצלח!

בחרתי לשתף אותך במסר חשוב
שיעזור לך לנהל הוצאות בצורה חכמה
​לקראת חג הפסח…
​מתוך סרטון שרץ ברשת,​ שאותו הפיץ
​”כאן” – תאגיד השידור הישראלי​

״​שלוש + אחד, ארבע + חמש…
​קנה – קבל…
​בטח גם אתם שמתם לב למבול המבצעים
​שמנחיתות עלינו רשתות השיווק לקראת הפסח.

שפע של הנחות,
​העיקר שנמלא את העגלות…
​ונרוקן את הכיס.
​השאלה היא:
​האם אנחנו באמת צריכים את כל השפע הזה?

עפ”י לקט ישראל רק בשנה האחרונה הושלכו לאשפה
​2.4 מיליון טונות של אוכל
​שזה כשליש מכמות ייצור המזון בארץ!
​רק במגזר המוסדי, אולמות, מסעדות, מלונות,
​נזרקים בישראל 65 מיליון ארוחות בשנה,
​175,000 ארוחות ביום…

לא חבל?!!?!?

את האמת גם אני רוצה לתת לילדים שלי תחושת שפע,
גם אני רוצה לארח כיד המלך,
​אבל האבולוציה של עגלות הסופר
​שבאורח פלא רק הולכות וגדלות
ועדיין מתמלאות,
​לא מעידה כנראה על הקיבה שגדלה לה,
​אליה יותר על העיניים שגדלו להן.
​
זה אולי גם ההסבר ההגיוני לכך
​שהכנסות רשתות השיווק גדלות בעקביות
​מידי שנה ב 20%!!!

את הקניות שלי לחג הקרוב אני עושה עם רשימה
​של מה שבאמת אני צריך!
​כך גם אחסוך כסף, גם אזרוק פחות,
​ועל הדרך, ​ולא פחות חשוב,
​אעביר לילדים שלי מסר
​שלחיות בשפע אין פירושו לקנות בהיסטריה
​כאילו באמת יצאנו עכשיו ממצרים.

ולגביי המבצע שקורה “רק היום”….
ב​ינינו, הוא יהיה פה גם מחר =)״

מאחל לך קניות מהנות וחכמות,
​וכמובן חג פסח שמח לך ולכל משפחתך!
​
​עוז קורן מנטור להשכלה פיננסית

עוז קורן ניהול הוצאות